הזמן שחלף מאז הפוסט האחרון הושקע בפעילות הרבה
יותר הגיונית מפרידה מספרים והיא – קריאה בספרים. במסגרת הפרידה/התוודעות מחדש לכל
הספרים בספרייה שלי לא הצלחתי להסתפק ברפרוף לא מחייב או בהעלאת זיכרונות וכך
מצאתי את עצמי יושבת וקוראת וקוראת וקוראת. הספר הראשון שקראתי השבוע היה פריט
מספר 19 ברשימה, על הספה של ארוין ד. ילום שבכלל החלטתי למסור במחשבה שלא אקרא
אותו שוב בשנים הקרובות. אז טעיתי ודווקא כן קראתי אותו (ועכשיו אני עוד יותר שלמה
עם ההחלטה למסור אותו, למי שמעוניין). אחריו קראתי גם את פריטים 22 ו-23. אם אמשיך
כך ואקרא מחדש או לראשונה את כל הספרים לעולם לא אצמצם את כמות הספרים ולכן אני
יוצאת בקריאה נרגשת לעצמי – מעכשיו תקדישי פחות זמן לכל ספר! ותמסרי ספרים.
מה שעוד קרה בעקבות פתיחת קבוצת הפייסבוק והפצת
דבר הפרויקט הוא ששלל בני משפחה וחברים נזעמים מחו על זה שאני בכלל חושבת לחלק
ספרים לאנשים אחרים שהם לא הם, ובמקביל אנשים שלא קראו בקפידה את הצהרת הכוונות של
הפרויקט שלי חשבו שאני באמת הולכת להיפרד מ*כל* הספרים שלי. רק כדי להבהיר את קצב
ההתקדמות וסדרי הגודל עליהם מדובר – בינתיים יצאו מהבית שני ספרים, הפרטיות האיומה
של מקסוול סים (המושאל) שעל לכתו דיווחתי בפוסט הקודם וההישג המשמעותי הראשון של
הבלוג עד כה – הנצרות מראשיתה ועד הרפורמציה, ספר ותיק שליווה אותי שנים רבות
ומעברי דירה מרובים – נמסר ל-מ'. מ' היקרה, מי ייתן והספר הזה יוסיף לך חכמה ודעת.
#21#
על מנת להחזיר לעצמי את חדוות המיזם בחרתי
להתחיל מחדש בספר שיהיה לי קל במיוחד לוותר עליו, בעיקר כי הוא בכלל לא שייך לי
אלא לספריה.
הספר הוא Above the Deaths
Pits, Beneath the Flag ועוסק (באופן ביקורתי כמובן, כי איך
אפשר שלא) במסעות נוער לפולין ומופעים של זהות ישראלית-לאומית. המחבר הוא ג'קי
פלדמן מהחוג לאנתרופולוגיה בבן גוריון והספר יצא לראשונה ב-2008, המהדורה הזו היא
מ-2010.
הספר שייך לספריית ון ליר ובפנים הספר מופיעה
הקדשה: לספרית ון ליר, בתודה על התנאים שהענקתם לי, ג'קי פלדמן. ותאריך: 10/13. למעשה,
אני הראשונה והיחידה עד כה ששאלה את הספר ועכשיו אחזיר אותו לספריה לטובת הכלל. וכך
(תוך שימוש בטקטיקה זולה ויש שיאמרו פחדנית) אשפר את מאזן מסירת הספרים שלי ואעלה
אותו לשלושה. הידד!
#22#
ארץ רחוקה של יצחק בן-נר, הוצאת כתר 1981.
זכרתי שהספר הזה נורא יפה ושמאוד אהבתי אותו
כשקראתי אותו, אבל שכחתי למה. השבוע קראתי אותו שוב ונזכרתי. הוא מורכב מרצף של
סיפורים שנכתבו בין אוגוסט 1977 ליוני 1980. כל סיפור מתמקד בדמות אחת אך הדמויות
הראשיות בסיפור אחד חוזרות ומופיעות בשוליהם של הסיפורים האחרים, כך שהסיפורים
בספר שזורים זה בזה. אלה סיפורים על דמויות שנמצאות כולן על סף התמוטטות, אך לרוב
לא ממשות את הפוטנציאל הזה ובעצם ממשיכות בחייהן. יש עיסוק נרחב בשאלות של זרות
ושייכות, כל הגיבורים, גם אלה שלכאורה נטועים היטב, מרגישים תלושים. הרקע הפוליטי
הוא חילופי השלטון, חשיפת השחיתויות במפא"י וההתחממות ביחסים עם מצרים.
כשקראתי את זה עכשיו הרגשתי כאילו קפצתי מהאקטואליה המדכאת של ראשית 2014
לאקטואליה (שלו בזכות הנוסטלגיה היא מדכאת פחות) של ישראל בסוף שנות השבעים.
מקור: קיבלתי את הספר מתנה מ-ל' (והקדשה ממנה
מופיעה בעמוד הראשון), התאריך שמופיע הוא דצמבר 2007 אבל בפועל הוא הגיע לידי רק כמה
חודשים אחר כך, כשחזרתי לארץ. בהקדשה ל' מפנה אותי לסיפור האחרון, שעוסק בנדודים
ובארצות רחוקות. קראתי אותו פעם אחת אז ועכשיו שוב.
מצבו: מרופט בצורה חיננית ביותר, השדרה קצת
מקולפת והפינות קצת מתקפלות. בעמוד הראשון כתוב בעט כחול "חדי רף" (או
משהו בסגנון) ומתחתיו מופיעה ההקדשה של ל' (שמתחילה במילים: "אין לי מושג
קלוש מי היא/הוא חדי רף, אבל הספר הזה הוא לך ובשבילך"). בפינה העליונה של
העמוד הראשון כתוב בעפרון 20.
גורל: עובר לדירה החדשה!
#23#
ייסורי ורתר הצעיר, מאת י.ו. גיתה, ספרית
פועלים, מגרמנית מרדכי אבי-שאול, יצא ב-1994, ההדפסה הזו (עשירית) היא מ-2010.
יש לי אותו המון המון שנים, לדעתי מגיל 16 או
17, שזה כנראה הזמן הנכון לקרוא את הספר הזה (אם יש כזה). בימים האחרונים אני
קוראת אותו שוב (אבל עוד לא סיימתי אז אל תגלו). למרות שרוב הזמן בא לך לתת לורתר
הצעיר כאפה (וזה גם באמת היה יכול לעזור לו. לא שאני חושבת שאלימות היא דרך לפתור
דברים וזה) בכל זאת יש משהו נוגע ללב בהתאהבות שלו בלוטה, בחוסר יכולתו להתבגר
ולמצוא לעצמו מקום בעולם ובלהט הדרמטי שבו הוא מגיב לכל דבר כמעט. רגשני, מלא
פאתוס, מתאים יותר כמקור היסטורי מאשר כספר שבאמת קוראים ונהנים ממנו – אולי. אבל
בני נוער סבלניים יכולים עדיין למצוא בן חן מסוים.
מצבו: סבבה לגמרי, נראה כמעט חדש. יש בתוכו
מדבקה של אקס ליבריס שלי.
גורלו: אני מניחה ש-י' יכול להיחשב בתרבויות
מסוימות כבן נוער (ואכן צריך להגן על זכויותיו בחלוקת הספרים בעודו מטייל בעולם).
אם הוא לא ירצה אותו אחשוב למי למסור, מי שמעוניין לאמץ מוזמן לבקש.
עדכון: הועבר לבית הורי לחכות ל-י' שיחזור ממסעותיו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
