עכשיו, כשכנראה (טפו טפו, מלח מים שום בצל) מצאנו דירה ונעבור אליה
בתחילת מרץ, יש צורך לזרז מעט יותר את מיזם הספרים הגדול ולצמצם את כמות ארגזי
הספרים שנצטרך לסחוב. למרבה המזל (אבל קצת למגינת ליבו של מ') מדידות
מדויקות בשטח מצאו שיש מקום ללא מעט ספרים בדירה החדשה, אך למרות זאת לא סרה מממני
תחושת הנדיבות והרצון להעניק ספרים (שעד כה הובילה אותי למסירת שלושה ספרים שלמים
שמתוכם רק שניים לא היו שלי).
#25#
נוטות החסד מאת ג'ונתן ליטל, מצרפתית ניר רצ'קובסקי, הוצאת כנרת,
זמורה-ביתן 2008.
מהספרים האלה שמביטים אליך בהאשמה מהמדף. היית אמורה לקרוא אותם,
התכוונת לקרוא אותם, את עדיין מתכוונת לקרוא אותם, יום אחד. אבל היום הזה לא מגיע
כי לא באמת בא לך לקרוא 941 עמודים על נאצים. הספר הזה נועד להיות הספר השני
במועדון הספרים שייסדתי עם ד' כשהיא גרה כאן, אבל לרוע המזל המפגש השני של המועדון
לא התרחש מעולם בנסיבות מצערות (ד' חירפה נפשה וקראה את נוטות החסד במשך שבועיים,
אני שהתכוונתי לקרוא אותו מייד לכשתסיים לא הצלחתי למצוא את הפנאי ו/או הכוחות להתחיל.
ד' עדיין לא סלחה לי). את העותק בכלל קיבלתי מ-י"ד לפני שנסעה לברלין ונראה
לי שהיא אמרה שהיא לא רוצה אותו חזרה (יש לך הזדמנות להתחרט).
האמת היא שיתכן שהייתי מחליטה בכל זאת להשאיר אותו אצלי (מי יודע,
אולי יגיע היום ועוד אקרא אותו) לולא התברר של-מ' יש אותו וכך החלטתי להיפרד
מהעותק שלי, לפחות זמנית, ולהציעו ל-ד' כאות הוקרה על כך שקראה אותו וכפיצוי סמלי על עוגמת הנפש שבביטול מפגש המועדון ובעקבותיו המועדון כולו.
עדכון: ד' טוענת שאני צריכה להתבייש על שויתרתי אפילו על היומרה לקרוא אותו, לדבריה (אבל לא ויתרתי!). היא תיקח את הספר "ולו רק בכדי שיהיה לי משהו פיזי לנופף בו מעל ראשך את צדיקותי וחרפתך הנצחית).
והנה דבריה על הספר: לקרוא רק אם יודעים קצת היסטוריה, ככה תוך כדי שחווים את הזוועות של סטלינגרד לפחות את יודעת עוד כמה זמן נשאר לך עד שזה נגמר.
ד' אחר (שקוראים לו בדיוק כמו ד' הקודמת, לא משנה) - טוען שזה תיאור מעניין של דגנרציה, אבל שהוא לא לגמרי הבין מה המסר שהספר מנסה להעביר. אולי שאפשר להבין את הנאציזם בהקשר של העליבות של המין האנושי.
הספר:
מקורו: קיבלתי מי"ד לפני שהיא נסעה לברלין.
השפעתו על חיי: עד כה שלילית, אבל עוד לא קראתי אותו.
גורלו: ד' – את רוצה? אם לא הוא יימסר לאימוץ. אולי איזה אח ירצה?
#24#
נוטות החסד – הפולמוס, מאת ג'ונתן ליטל, מתרגמים שונים, בעיקר ניר
רצ'קובסקי שתרגם מצרפתית (ותרגם גם את פראני וזואי והוא מתרגם מוצלח בעיני), יונתן
ניראד מגרמנית. כולל מסות מאת ניר רצ'קובסקי ולירן רז'ינסקי.
בתקופה שבה עוד הייתה תקווה לתקומת המועדון ראיתי אותו בקופסאות
המפתות של חנות הספרים המשומשים ברחוב עזה. אכן, יהיה זה הגיוני לשאול - למה לך
לקנות ספר פולמוס על ספר שבכלל לא קראת? אבל הוא עלה 5 שקלים ונראה קטן וחמוד ליד
דודו עב הכרס (לשניהם עיצוב עטיפה דומה) וחשבתי שבוודאי יהיה שימושי יום אחד, היום
שאחרי שאקרא את נוטות החסד.
בקיצור, זה 2 במחיר של אחד.
מעלעול (ראשון) בו הוא נראה מעניין למדי, למי שהפולמוס סביב נוטות
החסד מעניין אותו למדי.
מקורו: חנות ספרים משומשים.
מצבו: שמור היטב, הכריכה הבהירה קצת מלוכלכת.
גורלו: יימסר למי שייקח את נוטות החסד (אי אפשר לקחת רק אחד מהספרים,
הם צריכים להישאר יחד. אלא אם כבר יש לכם אחד מהם ואז זה בסדר).
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
