במסגרת החשת מסירת הספרים, בפוסט הזה אני נפרדת מארבעה ספרים (כן כן, ארבעה. האחים קרמזוב בא בשני כרכים) שאף כבר הספקתי להעביר, רובם יחכו ל-י' שמטייל כרגע במזרח וכשיחזור תחכה לו מעט צידה רוחנית לתחילת חייו הבוגרים (פחחח).
בוודאי תשמחו לשמוע שסך הכול הוצאו מהבית כבר 9 ספרים, כן כן, 9 ספרים. זה כמעט מספר דו ספרתי. הידד לי!
#26# ו-#27#
האחים קרמזוב מאת פיודור מיכאילוביץ' דוסטוייבסקי, תרגמה מרוסית
והוסיפה הערות נילי מירסקי, בהוצאת עם עובד, 2011 (הדפסה שנייה של התרגום החדש).
מקור: קיבלתי מאמא ליומולדת (לבקשתי) אבל לא קראתי מעולם.
מצבו: חדש מאוד.
גורלו: יישמר ל-י' בתקווה שיום אחד יסיים לקרוא את האידיוט שקנינו לו
ליומולדת 16 ויעבור לכתבים רוסיים אחרים.
#28#
הרוקי מורקמי, 1q84, ספר ראשון ושני,
מאת הרוקי מורקמי. מיפנית עינת קופר, בהוצאת כתר ובהוצאת כנרת, זמורה- ביתן, דביר (זה הכול?)
קיבלתי במתנה כשיצא ממישהו שחשב שאני אוהבת את מורקמי.
באמת אהבתי את מורקמי, אבל את שני הספרים הראשונים שלו, יער נורווגי
ודרומית לגבול מזרחית לשמש. אני גם אוהבת מאוד את המעין אוטוביוגרפיה שלו, על מה
אני מדבר כשאני מדבר על ריצה. שאר הספרים שלו מעט ייגעו אותי (בעצם גם ספוטניק
אהובתי היה לא רע) ובקפקא על החוף נשברתי סופית. את הספר הזה דווקא התחלתי ואני לא
פוסלת את האפשרות שאקרא אותו בעתיד, אבל לא כרגע.
גורלו: גם הוא יחכה ל-י' שמטייל עכשיו במזרח ושדיווח שקרא לא מזמן את
הספר של מורקמי על הריצה.
#29#
עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך, כתר 2002.
מקורו: אמא קיבלה מסבתא וכנראה שנקרא על ידי מספר בני משפחה עד שהגיע
אלי לרגל כתיבת עבודה על שם המחבר של עמוס עוז או משהו כזה.
מצבו: מרופט, כמה עמודים יצאו ממקומם אבל לא חסרים.
גורלו: יוחזר לאמא.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
