מריח כמו רוח נעורים

כשאני ורייצ'ל חזרנו מההופעה של בצפר הגענו לבית שלי בארבע בבוקר. רייצ' הייתה עייפה מתה ואני לא הצלחתי לישון, אז הדלקתי את המחשב ועשיתי שטויות ובסוף נרדמתי בחמש.

קמתי שוב בשמונה, בזמן שהיא ישנה עד שתים עשרה חצי בצהריים.

והיא התעוררה רק כי היה לה טלפון.

הפרידמנים האלה, כשהם רק שותים קצת..

בכל אופן, תפקדתי מצוין כל אותו יום שישי. אולי אדרנלין מההופעה, אולי סתם מאניה, אבל פשוט הייתי ערנית ופעילה לגמרי, למרות העובדה שישנתי שלוש שעות בלחץ.

בשבע בערב צנחתי, מילולית, על המיטה, ולא קמתי עד 11 בבוקר ביום למחרת.

ציטוט השבוע, ואולי השנה כולה: "אויש, בלוגים זה כל כך גיי."

[האמירה המדהימה הזו באה ממטאליסט שמנמן ומשעשע שסיפר גם שאבא שלו הזמין לו ולחבריו חשפן בדואי לבר-מצווה]

אתם מבינים, שוב חשבתי שיש לי הרבה מה לומר. מה קרה לפוסטים האדירים האלה שהיו לי פעם, 12, 13, דפים של וורד בכתב קטנטן?