מריח כמו רוח נעורים

את יושבת במתכונת בתושב"ע. אני לומדת אינדוקציות. הפלאפון מצלצל. חנניה. רוצה לדעת למה לעזאזל לא הגעתי למתכונת ואם אפשר לקיים איתי שיחה.

את יושבת בבגרות בתושב"ע. אני כבר לומדת בבית. הטלפון מצלצל. אני לא עונה. שוב. אני שוב לא עונה. רוני בדלת. יש לי טלפון מבנאדם שמדבר ככככככה. יופי טופי. חנניה רוצה לדעת למה לא  הגעתי לבגרות היום. אני מסבירה לו שאם הוא באמת רוצה לדעת הוא יכול לשאול את שיטלר (המורה יש לך פחית, או שאתה ממש שמח לראות אותנו?!!?) . שואלים אותי אולי אני רוצה לעבור לאקסטרני, אומרים לי שאני לא יכולה להמשיך ככה, ומודיעים לי שאני צריכה לבוא לדבר איתם . טוב. עברו שבועיים ואני מחכה בקוצה רוח שכבר יבואו לדבר איתי, לעזאזל. והם לא. אתמול ישבנו אני, אמבר ועדי בספריה. ואז בגלל מישהי עם כובע שהייתה חייבת לצווח ולצרוח לצעוק בקול הכי ערסי שהיא יכולה לגייס :"בבבבבבבבבבבבאאאאאאאאאאאנננננננננננננננננננוווווווווווווווווווווווווווווווותתתתתתתתתתתתתתתתת אנננננננננננננננננננננננננננננננננננננייייייייייייייייייי סוווווווווווווווווווווווווווגגגגררררררררתתתתת"  - היינו צריכות לצאת החוצה. באנו לדלת וראיתי ששם עומדים שני האנשים שבחיים בחיים לא הייתי רוצה לפגוש בפרט לא בצהריים. ואז נחמה קלטה אותי. ואז כבר היה מאוחר מידי. "רחלי, אנחנו חייבות לקיים שיחה דחוף" . העניינים התגלגלו ומועד השיחה נקבע לעכשיו (עכשיו של אתמול, כאילו..) .
"רחלי. יש כאן בעיה. את לומדת כאן בתנאים של ביתספר אקסטרני. אבל אנחנו בית ספר אינטרני אי אפשר ככה. אולי את באמת רוצה לעבור". טוב, למרות שזאת שיחה חשובה אני לא זוכרת אותה בעל פה. אבל כך קרה שנהייתי המורשתית הראשונה שהעיפו מהבית ספר. השיחה הזאת הייתה השיחה הטובה ביותר ובעזרת ה' גם האחרונה שאני יקיים עם הגיברת הזאת. אני הסכמתי שאני צריכה בית ספר אקסטרני. נחמה הסכימה שאני צריכה בית ספר אקסטרני. וביחד הסכמנו שאני צריכה להפסיק להיות בעיה בשבילם. או במילים אחרות. היא העיפה אותי מבית ספר בשפה מאד מאד יפה.

אחר כך, ואפילו עדיין עכשיו, הייתי כלכך נרגשת מזה שמרוב שהייתי נרגשת, לא הבחנתי שאני נרגשת. ואני כל כך רצינית. בחיים לא ראית אותי רצינית כמו עכשיו.

אמא מאד לחוצה, היא חוששת שאני יפסיק להיות דתיה. אמא לא מבינה שאם לא הייתי רוצה להיות דתיה, כבר לא הייתי מזמן. חוץ מזה עוד דבר שהיא לא מבינה זה שאני יישאר דתיה כל החיים לרוב- רק בגלל שהיא רוצה שזה יהיה ככה. חוץ מזה, שאם היא הקריבה והסכימה שאני ממש ילמד בבית ספר אחר שהוא חילוני , מגיע לה שאני לפחות ישתדל.

בכולופן, כולם נכנסו ללחץ. נחמה אמרה שאני יאבד את כל הבגרויות שעשיתי עד עכשיו. במחינתי זה מעולה, כי זה ציונים שאני במילא התכוונתי לשפר. כולם מנסים לשכנע אותי שלא, כי איך שלא מסתכלים על זה, זה צעד מבהיל, אבל שם יהיה לי טוב. אני מקווה.

אז יש לי מחר פגישה עם המנבל של אנקורי בקריות אנקדוטה מהשיחה איתו:

"אז , מה קרה?למה את עוברת?!"

"סתם, פשוט ראינו שזה לא כלכך מתאים לי כל המסגרת של תיכון רגיל והחלטנו לעבור לאקסטרני.."

"מי זה החלטנו??"

"אהה...אני, אמא שלי ,. ו...אה.. המנהלת שלי !!"

. ביום ראשון יש לי פגישה בתיכון תל אביב בחוצות המפרץ וביום שני בלחמן. יוווווווואווווווווווווו אני כלכך רוצה שזה ייפתר, יכול להיות שאפילו את הבגרויות השנה אני כבר יעשה בלי מגנים ואין לך מושג כמה זה משמח אותי...

בכול אופן, אני מקווה שאתן לא תנטשו אותי ושעדיין ישארו לי כל החברות המהמממממממוווותתתת שלי עד עכשיו.

ותמיד תזכרו, שהכרתם את הילדה ממורשת הראשונה שהעיפו מבית ספר.

אני שברתי שיא. You all should be proud at me.

3> 3> 3>

ME