אוקי ,אני יענה קודם כל על השאלות שאני לא עניתי עדיין:
-אנלית : מעולה,מדהים,נהדר,מקסים.
-תנ"ך: טוב,מתיש,ארוך
-הבית ספר החדש שלי: אוווווווווווולהלה:)
-מה קורה: בין דיכאון רציני לאושר עילאי... תקופה מבלבלת שאני בספק אם אני ייצא ממנה פיכחת.
אוקי. נתחיל בזה שאני כבר שבוע תמים בבית ספר החדש שלי (שוב, אני לא רוצה להגיד את השם שלו כי הוא פעיל אינטרנטית....)
ועדיין לא סיפרתי כלום, למרות שיש דברים שיכולים לגרום לצווח מרוב מגניבוּת. אז זה הולך ככה:
מכיוון שאני עושה שתי בגרויות חדשות לי לגמרי - בתנ"ך (שבעצם כבר עשיתי..) ובהיסטוריה א' , אני בינתיים מצטרפת לשיעורי תיגבור (הכל כבר שיעורי תיגבור כי הלימודים כבר נגמרו) של שתי המקצועות האלה. אבל !! מכיוון שתנ"ך אצלם עושים בכיתה י"ב והיסטוריה א' עושים בכיתה י', בתנ"ל ישבתי בכיתה י"ב ובהיסטוריה אני יושבת - עד יום חמישי הבא-בכיתה י'. ורק כדי להרגיע אותנו - למרות שחששתי שאני , אנטיפאט(ת)ית שכמוני, אשאר בלי חיי חברה לנצח - מסיבה הפשוטה שאני לא חברותית - אני דווקא מסתדרת שם מעולה ! אפרט בהמשך...!
אז ככה !!!!!!!!:
יום שלישי, 10.06.08 , 10:15 AM, בית ספר חדש: נכנסתי , עוד הלכתי למזכירה החמודה לפני כדי לסדר עוד כמה דברים. מן הסתם שאני אומרת לך מזכירה מה שעולה לך בראש זה רעעחל (במילרע >< !), המזכירה המתפוררת של בית הספר שלי לשעבר (האהאהא , נו את יודעת, האולפנה..??...)או כל דבר מקומט ולא יעיל אחר. ובכן, רק בכדי שתשיגי את הפרספקטיבה הנכונה: ישבתי מולה ועבר תלמיד ששאל אותה למה היא לא באה לאולטראסאונד (למתקשים - מועדון...) ושהם חיכו לה. סוף מאמר מוסגר. היה מאד נחמד, נכנסתי לכיתה י' החביבה שהתגלתה ככיתת בנים . המורה שלהם להיסטוריה הוא מורה מצוין ומשעשע התלמדים שלו פחות מצוינים אבל בהחלט משעשעים.
אנקדוטה: (הילד הרוקיסט פאנקיסט:) מאיזה בית ספר את???? (רייצ':) "מהאולפנה...מכיר???" (הר"פ שוב:)מה, את מחו"ל??????"
הציטוט: (מורה,מדבר על תהליך עיור) : "ואז, האנשים שגרים בכפר ואין להם כלום הולכים לעיר כדי לחפש.....???"(תלמיד מאחר): "כוסיות" (מורה): "יפה גל, אני רואה שהתעוררת.."
אקסלוסיבי: ילד רוקיסט פאנקיסט מכיתה י' עם קעקוע על הרגל נושא על הגב נרתיק של גיטרה שרייצ'ל שבכלל מתסייגת מדברים כאלה לעיתים קרובות מזהה כבעלת צורה מאד מוזרה, ריבועית כזאת. לאחר כמו דקות של שיחה עם המנהל יצאתי ולהפתעתי הרבה גיליתי את חבורת ילדי כיתה י' מתגודדים סביב הרוקיסט פאנקיסט עם הקעקוע על הרגל. נרתיק הגיטרה היה פתוח. סרקתי את הרוקיסט מקעקוע על הרגל עד ראש וחזרתי עם העיניים חזרה לידיים שלו. שם, בין ידיו הפריקיות ביותר ישבה לה גיטרה חשמלית שחורה. אני,שידועה בכלל כחובבת מוזיקה קלאסית, זאת אומרת - אפילו אני {וכו'..} כל כך כל כך נגנבתי מהגיטרה הזאת....זה היה הדבר הכי מגניב שיכולת לראות עליי אדמות!!! היא הייתה שחורה עם ראש מעוות ובכלל משושלשי ו-ווווואאאאאאווהההווו!!!! זה היה פשוט כל כך מגניב !!!!!!!!!!!!!!!!!! . אה כן, עוד דבר. לילד הרוקיסט הפאנקיסט עם הקעקוע על הרגל - נווו, זהה...הילד של הגיטרה המגניבה עלי אדמות - יש שם רוקיסטי-פאנקיסטי-מקועקע-מגניב לא פחות : אסף.
יום רביעי, 11.06.08, 08:55 AM, בית ספר חדש: נכנסתי לבית ספר. חבורה של תלמידים יושבים על הספסלים, הלימודים עוד לא התחילו . המטרה: ללכת לשיעור תנ"ך האמצעי: אילו יכולתי; גלימת היעלמות. אני ילדה ביישנית אם אתם לא מכירים אותי. ביישנית מאד מאד. במיוחד עם אנשים חדשים. אז אני הלכתי וחלפתי על פניהם עם ראש מורכן, כהרגלי בקודש. שאלתי את המזכירה איפה שיעור תנ"ך ,עליתי ומשום מה, עשיתי מעשה שאף פסיכולוג / פסיכיאטר / אדם לא יוכל להסביר : חיכיתי מחוץ לכיתה ברחבה. חיכיתי למשהו, שבעצם, אין לי מושג מהו. בכיתה באותו יום היו ארבעה תלמידים : הפריקית, הערסית החמודה, החמוד והחתיך :) בעצם זה מן מיצג של אוכלוסיית התיכונים הרגילים (תרגום: לא האולפנה) . בכל אופן הבית ספר שאני בו הוא מאד מאד קטן. כל מי שנכנס והוא לא מוכר - יודעים. ז"א, מזהים מישהו שלא מוכר. ולכן, ההתנהגות המוזרה שלי והצפייה לרן דנקר מחוץ לכיתה - היו מעשים מאד מטומטמים. ולכן - בא המושיע !!! החמוד הנ"ל יצא דקה לאנשהוא וכשהוא חזר הוא הלך. ואז חזר אחורה. ואז פנה אלי :
(החמוד:)"את אמורה להיות איתנו???"
(רייצ', בהיסוס:)"איימ...אתם לומדים תנ"ך???"
(החמוד:)" כן"
(רייצ', בהיסוס + הקלה, תודה מרובה, ועוד כל מיני רגשות מרוגשות :) "אהה אז כן !"
(החמוד)"טוב, אז היי אני א', איך קוראים לך??"
(רייצ':)"רחלי.."
(החמוד:)"היי רחלי בואי תכירי את כולם : זאת (מצביע על הפריקית) ס', זאת (מצביעה על הארסית החמודה) ע' וזה (מצביע על החתיך) ד'..(ופנה לכולם:) זאת רחלי והיא חדשה פה.....{וכו'..}..."
טוב..:) כבר התחלה מעודדת עם כיתה י"ב. אז קצת דיברנו ואז נכנסה המורה לתנ"ך. המורה לתנ"ך היא .... יודית שור, אבל לא יודית שור.. היא ... ס פ ר י ת !!!! כן כן, בעלת אותה התנהגות של קבוצת היונקים הארץ-ישראליים המכונה : ספריות . ; היא משעשעת, קולנית,מעט פורחת (למתקשים : מלשון פרחה),וכן, חייבים : מזרחית... אבל לפחות היא חכמה. מסתבר שלשיעור תנ"ך הזה - שבמילא לא רציתי ללכת כי זה שיעור אחרון לפני בגרות אז אין טעם - לא הייתי צריכה לבוא , לפחות לא מבחינת לימודים, כי הייתה להם מתכונת. אז אני ו-ס' שגם לא עשתה מתכונת (היא מהחכמים של הבית ספר, את יודעת, האלה של החמש יחידות. כרגע הקבוצה כוללת : ס', רייצ'ל , ...ס', רייצ'ל...ס'..ו..?) ולכן שתינו ניצלנו את זמננו כראוי : אני בריחוף של כחצי שעה>התעשתות>מתמטיקה והיא בלהמשיך ללמוד לבגרות בספרות שנערכה לה בהמשך היום. קרה מה שקרה והתחברנו. מסתמן: אתה יכול להוציא את רייצ'ל מהבית ספר, אבל לעולם לא תוכל להוציא את רייצ'ל מרייצ'ל : אני מתחברת תמיד,איכשהוא,לאותו טיפוס:החברה המחוננת,הפריקית המחוררת,המגניבה,המצחיקה...->פסגת השאיפות שלי.
מזכיר לך מישהי ????
ס' התגלתה בתור חברה לשיחה משעשעת וחכמה. גילינו שיש לשתינו את אותם תחומי עיניין, תכוניות לחיים..אפילו אותו פלאפון .קיצור -החלטנו שאני ממשיכת דרכה בבית בספר החדש שלי. ומאז התחברנו ואנחנו חברות. אני וכל כיתה י"ב . חבל רק שהם עוזבים השנה...
אנקדוטה: 1) (ס':)"אבל רגע, אולפנה זה לא של דתיים כזה????" (רייצ'ל:) "כן!!" (ס':) "מה? את דתייה???" (רייצ'ל:) "אה...דהה!" (ס':) "מהה?!?!? הייי אתם קולטיםם!??!? היא דתייה!!!!!!!" (כולם : ) "כן."
2) הילד הדפוק מהציטוט למטה ישב על הספסל עם איזה פאנקיסטית אחת וחבר שלה ומולם עמד אסף. (חחחחחחח) . (הילדה הפאנקיסטית לילד הדפוק:) "טוב טוב, תשתוק למה אתה תגמור תחיים שלך הכי הרבה בתור מנהל בית אבות..." (החבר של הילדה הפאנקיסטית :) "או זונה..."
{אני יודעת שהם לא היו יותר מדי משעשעים, אבל איך שדברים התנהלו שם בהחלט היה משעשע...}
הציטוט:בבוקר בא המנהל על הקטנוע שלו. ירד ממנו צחק עם התלמידים וכו'.., ואחד התלמידים שאל אותו שאלה כלשהיא שלא שמעתי מה. המנהל נראה מעט רוגז ואמר לו "יש דברים שלא צוחקים עליהם..אתה יודע..תאקט??" . אחד התלמידים מאחורה צעק לו : אבל ג'(המנהל) , תסלח לו תראה איזה דפוק הוא"
אקסלוסיב: אין.(לא מספיק לך של יום שלישי?!?!)
יום חמישי, 15.06.08, 10:20 AM -עשרים דקות לפני הזמן-,בית ספר חדש: רחל יושבת על הספסלים ומתעסקת בפלאפון . לפתע בא ילד והתיישב לצידה . "היי...מה קורה???" (מופתעת!) : "אמ..הכל בסדר, מה נשמע?" "את חדשה פה???" "אהא" "באיזה כיתה??" "עולה לי"ב.." "אה...טוב.. אימ.. תהני !!!" "תודה..." כן, שוב היום התחיל בלא פחות ממצוין. עדיין מקוננת בליבי ההרגשה הדכאונית-מאושרת, עדיין מבולבלת כל הזמן. (אלי: אם את מספיק מחוננת אולי בהמשך תצליחי להבין איזה גורם תרם את חלקו בזה, ולמה רציתי לדבר איתך במוצ"ש חוץ מהסיבה הפשוטה והטבעית שאני מאד מתגעגעת...). היום באתי רק לשיעור אחד בהיסטוריה. היה שיעור נחמד . מזל שיש לנו הרבה הרבה חומר משותף...מכיוון שאני פשוט נרגשת מידי מכדי לחכות עד לקטע האקסלוסיב, אני פשוט יגיע אליו ישירות .
אקסלוסיב: יותר נכון היה להגיד אקסלוסיב פלוס פלוס, או אקסלוסיב בריבוע או אקסלוסיב בריבוע פלוס פלוס, אבל אין טעם מכיוון שאין מצב שתזכרי את הכותרת אחרי שתשמעי עם מה אני צריכה להתמודד בכיתה י. וגם כי אי אפשר לשנות כותרות ! . אוקי. היום בא תלמיד שלא ראיתי בימים הקודמים מכיתה י'. הוא גם היה פאנקיסט רוקיסט . אה כן עדכון : בכלל הפאנקיסט רוקיסט לא מקועקע. זה איזה חתיך מכיתה י' אחר.. . אוקי. אז חבר של אסף (חחחחחחח) ואסף (חחחחחח אחרון) עמדו מאחורי המקום שלי ודיברו מאחורי. בין השאר בגלל שאני אני, ובגלל שהם באמת לא לחשו..קלטתי מספר משפטים..כמו .."אז מתי אנחנו??? איפה???? איזה????"..שהיו להם גם מילים מקשרות שבגלל שאני לא זוכרת אותם עדיף שאני פשוט יגיע לקטע ולמסקנות: אסף וחברו היקר ועוד אנשים הם להקה. (מה איזה?!?! בטח שלא להקת קאנטרי!) . הם מופיעים במועדונים הם מנגנים על גיטרות סופר מגניבות והם כאלה..איכותיים כאלה. **אקסלוסיב או מה!?!!?!!?**
אנקדוטה: אסף והחבר דיברו על זה שהם הפעם ישירו בינתיים רק קאברים (!!!) ודיברו על שמות של כל מיני זמרים ואז דביל גבוה התפרץ ושאל "היי..אני שמעתי תשם הזה..מי זה ? מי זה מה זה הנדריקס??? "
אלו הן בסך הכל החוויות המעצבות של הימים הראשונים בבית הספר החדש שלי, אני לא ימשיך לכל יום כי אחרת אני גם ייתן לך רשימה של מתי אני נכנסת ויוצאת מהשירותים וכאלה.
רק שתדעו שבאמת נראה לי שיהיה לי שם טוב...אני בטח יצטרך להיפרד מכמה חברויות שפשוט לא יעמדו בזה-פרטיםמיד- אבל כרגע מה שהכי חשוב לי זה הלימודים והתעודת בגרות שלי.נו,זה חלק מהמוזריות שהסכמת לקבל אצלי (ואם יש לך תלונות את יכולה לפנות לעו"ד שלי, אנחנו חתמנו על חוזה שפתחתנו את הבלוג הזה, לא?!?!). ומי שבאמת ירצה - יכול לתחזק קשר, גם אם אני רחוקה מהעין למרות שבתכלס , הבית ספר שלי קרוב לבית ספר שלכן (אהההה מרגיש כל כך טוב להגיד את זה ! ) מאד ומן הסתם אני עוד יבוא לביקורים וכאלה, אולי אפילו במסיבת סיום (מחר????)..
*מיוחד!*מיוחד!*מיוחד!*מיוחד!*מיוחד!*מיוחד!*מיוחד!*מיוחד!*מיוחד!*מיוחד!*מיוחד!*מיוחד!*מיוחד!*מיוחד!*
ועכשיו לפרויקט חדש !!!!!!! חלק מהמירמור שלי צריך גם לפרוץ החוצה !!!! המירמור שלי נוצר מדבר שהוביל לדבר ועוד דבר ועוד תרומות מהצד .. -> ואני צריכה להוציא אותו קצת החוצה, ועדיין להשאר מגניבה ולא נידי..או בקיצור -> עדיין להחביא את האני האמיתית והמפוחדת שלי בפנים. לכן, אני מכריזה על פרויקט חדש:
** פרויקט הנוטשים**
בכל פעם אני אציין אדם שמאז שעברתי בית ספר, כבר לא צריך אותי איתו. אני גם ימשיך לשחק אותה מאד מתריסה ובלתי אכפתית שבפנים אני בעצם לא יבין למה בן אדם, גם אם הוא באמת שונא אותי למרות שלא עשיתי לו דבר רע, צריך לנטוש אותי בכזאת תקופה?!? זתומרת.. אני באמת צכה אותכם עכשיו איתי חברים..אני במקום חדש וכל החיים שלי מתבלבלים ואני בחברה חדשה ואחרת לגמרי. ואני צריכה לשמור משהו מוכר מהכל..תנטשו אותי אחרי שאני יסתגל , רק לא עכשיו. אז..חזרה לנושא..השם הראשון ברשימה היפיפיה, המדהימה התומכת והכואבת הזאת יהיה :
1. י' .