לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אולי אני עוד 3 נקודות על כתף של ג’’ינגית, רק שחור


שלום, אני כאב...שמי האמיתי הוא שם כיסוי בלבד שבני החברה שלנו נוטה להשתמש בו על מנת לייחס אותי אליהם. אך אני לא הם, אני לא עצמי, בעצם אני רק עצמי, אפס המשתוקק להוות חלק מ2, אך תכפיל מספר באפס ותמיד יצא אפס

כינוי:  Color Blind, So Black

בן: 37

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2006

אביבה אהובתי, תמותי.


אתמול "אמא" שלי שלחה אותי לסרט "אביבה אהובתי" יחד עם אחותי הקטנה

סרט זה מתאר את הווי החברה בטבריה אל מול התל אביביזם בחברה המודרנית...

 

לא מבין מה הבעיה שלהם, Tel Aviv Rules!!!!!! ומי שלא מסכים הוא לא Pאנק-רוק...

איך אפשר לא לאהוב את תל אביב? אני אפילו אוהב לחטוף מכות רצח מהפאנקיסטים בכיכר

זה רק איך שהם מראים כבוד...לא לדאוג

 

בקיצור, אחרי שראינו את הסרט הלכתי עם אחותי לאכול במקדולנדס...

שם ראינו את מרצי, מסתבר שהוא התחיל לעבוד שם, אחרי שצרחתי עליו באמצע הקניון

(מה אתם רוצים? ראיתם איזה כובעים צבעוניים ומכוערים יש לעובדים? וחוץ מזה שזה דפק לו את הפוני)

על זה שהוא ניהיה קונפורמיסט מסריח שמשרת את החברה הממוצעת...

הוא התחיל לבכות ואמר שהוא חייב לעבוד-

כי "אבא" שלו לא מסכים לממן לו יותר את הקניות פירסינג בחנות ההיא בדיזינגוף

כי "אבא" שלו לא מסכים לקנות לא את הגרסאת די.וי.די של האלבום השני של פול אאוט בוי

כי "אבא" שלו לא מסכים לבוא איתו למאפרת בשביל שחור 'מסריח'.

 

בקיצור אחרי שבכינו יחד על כמה שלא קולטים את זה שאנחנו כבר התבגרנו בניגוד לשאר בני גילנו,

הלכנו לחנות חדשה בתל אביב (עיר מושלמת כל כך, הלכתי לשים את הסמל שלה באווטר של המסן, כבר ממשיך)

שמוכרת חולצות של להקות

הייתה שם חולצה של בלקפילד, ואני ומרצי שיחקנו "אבן נייר ולק שחור" על מי יקח אותה, זכיתי.

ואלו היו החוויות שלי מהשבוע האחרון

 

סליחה שלא עדכנתי פה שבוע, פשוט אמא שלי אמרה שעד שאני לא מוחק את הפורנו של הדלמטים ההם היא לא נותנת לי מחשב...זונות, חושבים שבגלל שאני חי על חשבונם בלבד אני צריך להקשיב להם

והחיבה המזויפת הזו, שירים לא ירפאו וסיפורים לא יפיצו.

 

אה כתבתי שיר חדש ללהקת הפוסט-פאנק אקספרימנטל פרוגרסיב הייר מאטל החדשה שלי

אני הבסיסט (כי איזה רוקיסט מת אמר פעם שבסיסט זה גיטריסט מתוסכל, תיאור מושלם לחיי)

 

לשיר קוראים " ='[ "

 

"סמיילי עצוב, סמיילי בורח

מי יודע מה צורח??????

אביב גפן אתה מבין אותי

כל השאר לא, לא, מועדון לילה

אפלללללללל

 

פזמון-

"אני לא מכיר אותי, אני לא מכיר אותך

תצילי אותי" X4

 

"אתמול ישבתי על ענן שחור

הוא בכה אותי החוצה

אני שומע שירים שמדברים על בושה

וגם קצת אלכוהול בדם בדם בדם בדם

לא"

 

עד הפעם הבאה, אני..., בעצם...לא אני

אני? לא יודע מי המציא את הפירוש הזה

פירוש? עוד תירוץ לאמירת משפטים חסרי טעם

טעם? מר כיומו של איש נשכח ביום אפור

אפור? כן חימצנתי שלשום...יפה

 

זזתי לנגב את התחת על מעריב לנוער כי אין פאנק בשער.

נכתב על ידי Color Blind, So Black , 17/10/2006 13:12  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



875
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לColor Blind, So Black אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Color Blind, So Black ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)