לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הכניסה אל האושר


הרימי ציץ, הכניסי ישבן

Avatarכינוי: 

בת: 32

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2006    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2006

שיחת נפש, עם משוגע קיבוצניקי....


לרוח הקטע, שמתי חזיר בר בכותרת, כדי שתבינו איך הרגשתי אתמול.

רע.

כן, כפרות, רע.


אתמול הייתי בקיבוץ, משמע הייתי אצל אבא שלי, משמע אחי גרר אותי למגרש המשחקים.

 

"בררררר... עמיתיי.. קרררר לי!!"

"שקט שיר, לא קר!"

"מה לא קר??? האף שלי קופא!"

"לא, האף שלך חם!"

"לא, הוא קופא! רוצה להרגיש?"

"שיייייירר!"

"טוב, טוב..."

 

וככה אני הלכתי איתו למגרש המשחקים.

הוא כמובן- טיפס לו על המתקנים, ואני נהייתי פריזר, בגלל המכנסיים הקצרות שהבאתי מת"א, והחולצה הדקה שגם-התרערעתי איתה מת"א... (יש מילה כזאת?)

 

בזמן שאני מקללת את אמי שילדה אותי, ובאותו זמן גם החליטה לעשות תפנית חדה בחייה, ולהפוך להיות אחת עם פוטנציאל ענק ללחץ דם גבוהה,

שלפתע אני מרגישה דבר חם ודביק מלקק לי את הרגל.

"רוווובייי..." אני אומרת לעצמי, ומחייכת, אבל אז אני שומעת בחור צעיר (?) צועק לכלב שלו, שכרגע מזמז לי את הרגל.

"הוא רק מלקק- לא נושך. חעחעחעחעחעחעחעחע" הוא אמר לי.

אני מסתכלת עליוחצי עקום, ואומרת: "נכון"

"כמו שאת רואה- הוא הילד שלי. עחעחעחעחעחחעחע" אמק (אמר, וצחק) בשנית, ואני שוב חייכתי בנחמדותי.

בזמן שהוא רואה אותי קופאת מקור, ובמסווה להגן על אחי שטיפס את הגג של האולימפוס בזמן שאני נושפת לעצמי "אוויר חם" בין הידיים כדי לא להפוך לשלגון (גם ככה ליקקו אותי), הוא ממשיך לדבר איתי. יותר נכון-עליי.

חצי שיחה הוא רק צחק עליי שאני תל אביבית, בגלל המכנסיים,

ושצריך לארגן לתל-אביבים מדריך ל"בא לצפון". טמבל.

כמובן שכל מילה שלו נסתיימה ב: "חעחעחעחעחעחעחע".

היה פה ושם די נחמד, שהוא ניסה להראות לאחי איך כלב יושב, ובכך הדגים לו "דוגי סטייל", אבל וואט אבר..

היה קטע שבו הוא שאל בת כמה אני,אז נהפכתי למשתוקת, והורדתי מהגיל שלי שנתיים.


שחזרתי לבית של אבא שלי אחרי שהוא אמר שעם אותו סוודר שהייתי איתו אני נראת כמו פולנייה,

ונעלבתי עד עמקי ציציי,

שאלתי את אישתו של אבא שלי, מי הוא האדם המסתורי.

כשהיא נשאלה, היא עשתה פרצוף דואג,

וסיפרה לי שהוא לא ממש בסדר, ושכל החיים שלו היה במסגרות מיוחדות כאלה...

 

האמת?

הוא היה די נחמד, אפילו שיחה נחמדה הייתה לנו (לא מוזכר כי אני כפויית טובה לאללה)..

אנשים- אם אתם רואים מישהו נחמד, וטוב לכם איתו, והוא גורם לכם להרגיש טוב עם עצמכם-

אל תפסלו אותו בגלל משהו מאובחן אחד, והיו נחמדים, ואנשים למופת :)


לסיום:

מקור האבה שלי: סבא שלי,

אחרי ששמתי לו כדורים בתה,

שכבתי על המיטה,

וצילמתי לפלייבוי.

אנג'וי!

img146/5152/7865qb2.gif

אני נראת כאילו נתקעה לי גוייבה בין השיניים..

וואט אבר...

נכתב על ידי , 16/12/2006 23:23  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שיר ב-17/12/2006 11:05



הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנוכית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנוכית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)