הכניסה אל האושר

<div style="height:770px; width:90%; background-color: ffffff; OVERFLOW: auto; border:solid 2px;">

אתמול נאלצתי לנתק קשר, עם אדם ששוחחתי איתו 4 ימים,

אבל נקשרתי אליו מאוד.

הוא פנה אליי בסקייפי, ומשם התפתחה שיחה.

דיברנו בטירוף ל כל מיני דברים, כולל דת, כי הוא דתי, וזה היה מאוד מרתק.

שמחתי שהוא התחבר, והיינו כנים אחד עם השני. הוא דאג לי מאוד.

אתמול נפלט לי לאמא שלי שאני מתכתבת עם מישהו בן 19 ממש נחמד.

היא נטרפה, והתעצבנה, ואמרה שאם אני לא מפסיקה, היא מוציאה לי את המחשב מהחדר..

חזרתי הבייתה, ודיברתי איתו..

הוא השביע אותי שאני לא אשוחח עם ילדים אחרים כמו שאיתו, כי משהו רע יכול לנצל אותי.

הרגשתי רע, כי אף אחד לא סמך עליי, אפילו הוא עצמו.

הרגשתי לחץ בחזה, ומועקה.

הוא המליץ שלא נתקשר בשום דרך כלשהי, כי זה יהיה יותר קשה.

הוא דתי, ולפי ההלכה לא ממש מותר לו לדבר איתי ככה, ובגלל זה אני מעריכה אותו.

אתמול לא נראיתי כאילו זה משנה לי ממש, אבל לא יכולתי לבטא את עצמי במילים.

הוא גם אמר שהוא מבין את ההורים שלי.

[שרוב הזמן שם כדי להיות שם וזהו...]

פרידה זה כואב.