הכניסה אל האושר

נו, טוב, אל תתלהבו, כולה אנמיה וחוסר אימתני במינרלים ויטמינים וסוכרים.

אתמול בשעה טובה הייתי אצל הדיאטנית, והיה שם מאוד נחמד.

מביקור שהיה אמור להארך 7 דקות על השעון [!!], זה הפך לדיון מעמיק, שלי, של הדיאטנית ואמי היקרה מפז, וממכונית משומשת.

אותה האמא שלפני הפגישה הזכרתי לה שאני לא אנורקסית, אבל היא לקחה זאת לתשומת לבה, ועכשיו אני רק עם הפרעות אכילה.

היא נתנה לי "תפריט מגוון", של הרבה פירות אדמה שקוראים להם "ירקות" , ועוד מלא גושי קלוריות שקראים פירות.

הייתי צריכה גם לתת את התפריט שלי, וגילינו אצלי פחממת, שזה עובר פחמימות, מה שהופך אותי ישר לפיתה, וזה מקרב ביני,

לבין חברתי העירקית. [אה! משהו הומוריסטי!]

היה שם עלם חמודות אחושלינג, מה הבאסה, שהפחדתי אותו. ממתי עוד יוצא לו להיות מותקף ממבטים עזים מפיתה שרוצה לטרוף אותו? לא נראה ילדים, לא נראה לי!

יום שבת היה היום הגרוע בחיי. אני לא יודעת מה להגיד, אבל החברות שלי איכזבו אותי ביותר.

גם החבר שלי איכזב אותי מאוד, מכיוון שהוא לא יבוא, וגם מהסיבה שהוא בכלל גם לא בא.

טבעתי בדמעות של עצמי, ועיניי נראו כמו שתי לחמניות עסיסיות ואדומות. עזבו, נראתי כמו תותי יער.

עם כל המזל שלי, הידיד הקרציה של אמא דפק על הדלת [תרתי משמע, כי אין לו משהו אחר :)], ואיתו בא הנער שלו.

אני נאלצת להגיד שאני לא נוהגת לצחוק על נמוכים כאות הזדהות, אבל שזה יותר נמוך ממני זה נוראי!!!

היה לי מאוד משעמם, וזה אומר שהסידור-חדר-ב5-דק', לא עבד, והוא נאלץ לשבת לי על החזייה. שיהנה, הוא גם לא יראה כזאת בקרוב, אה! [כעונש על הרשעיות שלי, אשאר בתולה לנצח :0]

התאהבתי במישהו ואני לא יכולה להגיד לכם מיהו. כן, הוא גדול ממני, ויכולים לעצור אותו בגן פדופיליה, אבל לא אפכת לי,

כי אני מאוהבת-משטטה, ואני אנוכית. אני בטוחה שרובי וויליאמס יבין.

אם כבר מדברים על הזמר המדהים בעל הציצים-שלא-משומן, עוד שבוע הוא חוגג יומולדת 33!!!&*%&^!!!!

אם תרצו, תוכלו לשלוח לי צ'קים, אני בטוחה שאם היה לו מוח, הוא היה מאוד מרוצה מזה :)

בימים האחרונים בני כיתתי קוראים לו "הומו". זה לא מופיעה בלקסיקון שלו. אני בטוחה שברגע שהוא קורא כתבות

שונות מהסוג הזה של הצהובונים, הוא שם זין, וחוזר להתגופף עם היד. יפה שלי 3>

כאות מחאה הדבקתי על היומן תמונות פרובוקטיביות שלו עם התחת, והעוד עם התחתונים בחוץ.

הבנים שיושבים מולי, לא ממש מרוצים מכך, כנראה כי הם לא בטוחים בזהותם המינית, וזה מעמיד אותי בסיטואציות מוזרות:

א': "עזבי, שיר, הוא סתם הומו."

אני: "ובגלל זה אתה נוגע לו בתחת?"

אני יכולה להשבע שהם כל הזמן מסתכלים  לו על התחת. אולי משום שהוא כה עגול, או משום שהם רוצים להכנס אליו.

אני.

אני לא מעניינת אבל זה הבלוג שלי, ואתם יכולים לי להכנס לי לחורים אפלים. כמו הנפש למשל...

בגלל שיש לי בעיות בריאותיות [או מערכת "אכילה" מחורבנת] יש לי תירוצים כמעט להכל.

לפני יומיים צפיתי בהנהתי, או בסיבלי בתוכנית מערכונים גרועה, כאשר זה התחלף לפירסומות, הייתי חייבת להעביר.

תוך כדי שכיבה חיפשתי את השלט, אך החרא הקטן היה על הסיפריה. לא היה לי כוח ללכת לקחת אותו, אז הלכתי לישון.

עם ג'ינס+אור+ג' יפית ואקונומיקה.

זהו, גם ככה לכתוב את זה היה מעמסה.

אני לא אוהבת אותכם, אבל אני חמודה.

וגם תוכלו לראות את השומנים, אחושרמוטה, לא מרזה!