הייתי היום במפגש ישרא!
פגשתי אנשים שונים ומשונים,
בינהם והרבה מאוד, אוהבים חיבוקים ובובות.
כמות החיבוקים שקיבלתי שם מבנות יכולה לגרום לי לשיכרון חושים ואובדן מרגש זמני. מרגש.
כמובן ששחק אישתי המדהימה שתחייה עד 3443847924792 שנה הייתה שם, אך איתה באו חברותייה המטורפות.
אך אני, כנערה מתבגרת טיפוסית, תפסתי לעצמי מצלמה ועשיתי "קיליקים".
היה לי מאמם.
תודה מותק ולתוספות שבאו איתה.
(אנשים עם פוני- אני פוחדת מכם. תעשו לי ילדים ולכו כבר. כלבים מושכים וסקסים שכמוכם. Arrrrrr)
שבועות.
אם אני אתחיל לדבר על שבועות, אני
א. אתחיל לבכות
ב. אקבל קריזה.
מה שאני יכולה להגיד שמדובר בהרבה חלב, יציאות מהבית, וחילוף חומרים.
בכל מקרה, קרו לי מלא מקרים ביזאריים לאחרונה, ולאף אחד אין קשר לעולם שלנו אנו.
אני יכולה לתת לכם קריצה מדהימה לחיי בכך שאירגנו לסבא שלי מסיבת הפתעה על יד הים, היה מאמם לא פחות.
אמא שלי כנראה נורא התלהבה מכך שהיא נתלה חלק בזה, וכל הזמן התגאתה עד כמה שהיא בת מדהימה ואחות נהדרת.
אני מצידי רציתי לצעוק לה שזה שהיא גמרה להם את האוכל, לא עזר הרבה. העדפתי לשתוק, למה חבר שלה היה באותו רגע, ואפילו להתפלש בתור שני עיגולי זיעה נראה לי יותר מענג מלתת למערכת הנשימה/הפה לעבוד. בקיצור: הוא מדריך טיולים. מזיע. מדריך טיולים מזיע זה מה שחסר לי עכשיו. זיעה וטיולים. זיעה וטבע. דאורדורנט ירוק. אסלה ירוקה. די!! דידידידיי!!!!
עוד מקרה ביזארי:
אמא שלי ישבה לידי.
סתםסתם, זה שהיינו ביחד זה גם מוזר, אך בכל אופן תפסתי אותה מסתכלת לי על הפרצוף בצורה מחשידה.
שנשאלה אמי למעשה המוזר, היא הסתכלה על שפתיי ואמרה :
"תמיר שאל אותי 'למה לא יכולות להיות לך שפתיים כמו של שיר' ",
כן, חבר של אמא שלי הסתכל לי על השפתיים. הייתי בשוק, הייתי בהלם, הייתי ה מ ו מ ה. יותר מהכל הייתה לי בחילה.
"וואלה איזה שפתיים קטנות יש לך, בטח מה זה מוזר להתנשק איתך!" אמרתי לה וחייכתי חיוך סדוני.
רציתי להוסיף שהוא בטח גם חושב לעצמו למה היא לא יכולה לנשק כמוני, אבל פחדתי. הווו כל כך פחדתי.
האמת אין לי כוח בגרוש לעדכן, וזה מעפן. יום יבוא ויהיה פה עידכון נורמאלי. אני לא מרוצה. יומנעים.
בברכת משולש באף:
אנוכית. המתחשבת.
(כוס אמא שלכם, יש לי אף ישר.)
הדבר הכי טוב בפוסט הזה
*עריכה*
אם אתה תרביץ לי עוד פעם אחת, אני אקח את הסון גוקו שלך ואדחוף אותו לביוב. תודה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
