הכניסה אל האושר

אללה מכבי!!!!!

איןמיליםאיןמיליםאיןמילים

קיבלתי היום ):

לא רק שזה הדבר הכי עצוב שהייתי יכולה לבשר לכם, אלא קיבלתי פעם שנייה החודש.

רק חסר שזה יהיה מסר מהג'אם לבתוליי נצח ושההיריון הלא רצוי היחיד שיהיה לי זה בהפריית מבחנה.

אני עצבנית וזועמת במיוחד כי צמחו לי דברים על הפרצוף. עכשיויש לי יישות מיוחסת על האף, אבל אני מעדיפה לקרוא לה

"בלוטת חלב".

אם זה לא חסר לכם, אז כל היום הייתי נעולה בבית. הכייף שבכייף היה שהייתי פשוט בטוחה שאני הולכת אז קמתי מוקדם, והתארגנתי. הכייף שבכייף ששכחתי את המפתח באוטו ואמי היקרה מפז נעלה אותי בפנים.

סבתוש שלי נחלצה למשימה והלכה ברגל עד בייתי כדי לחלצני ממלתעות הצ'יעמום. אך שהגיעה, לא הצליחה לפתוח את הדלת.

ירדה הקשישה בגרם המדרגות וניסתה לזרוק לי את המפתח מהחלון.

"יותר חזק יותר חזק!!!" צעקתי לה  בזמן שהיא זורקת לכביש-לתריס-לגינה. טוב לא ייצא משם, נשמעתי כמו נימפומנית מיוסרת שנכלאה בבית 4 על 4. מטר.

אז אם זה לא נשמע מצ'עמם מספיק, החלטתי לסדר את החדר. תחילה רציתי להבריק את הכיסא, כדי שלפצעי הלחץ בתחת שלי יהיה מקום סטרילי להתמקם בו, אז לקחתי את קרש החבטות. אני גם בת"א, והיה לי חם, אז כמו שמכריי מכירים אותי, פתחתי את התריס והייתי בעירום חלקי. התחלתי להכות בכיסא באגרסיביות יתרה בזמן שהשכנים ממול תוהים להם מה פשר הקולות שיוצאים מהבית שממול, ולמה גנבו לי את הבגדים. הדבר היחיד שהיה חסר שם זה שלט "פטוח 24 שאות" והיו לי קליינטים. קולולוש.

(פריחה בבטן)

רע לי.

ויש לי בלוג.

ההגיון לא פעל כשורה, ובגלל הנסיבות,

החלטתי להפוך ל:

תלתלימואית

עכשיו אלך לי להשיג מצלמה, דימה קטן, מחליק שיער ופוני ורוד.

יום אחד אני עוד אתחיל לשמוע מטא-רעל ואפסיק ללגלח רגליים, אעבור לורידים.

יאווווווווו... אני כל כך שונאת אתכם!~!~!~!~

נ.ב:

עכשיו יורד גשם. היידד!

נ.ב 2:

אני מזיעה כמו סוסה. שימו אותי בתור טפטפה ייצמח לכם יער טרופי.