הכניסה אל האושר

עדכון נזם**

אתמול, לאחר שלושה ימים חסרי שינה של מפרקת שבורה, ואינספור תקלים בדרך שאיימו על נזמי בדרך זו או אחרת,

אנכי המשקפופרית קיבלה מחלת עיניים בשם "דמעותוס בטעמוס אלכוהולוס" וירדו לה דמעות.

בצעד דרסטי ביותר החליקה את משקפיה על אפה ו*פאף* משכה את נזמה בעוגמה אל קצה האף והוא נשאר תלוי בין שמיים וארץ, בין אף לנחיר, בין לחור וסתום.

ניסתה אנוכי במשך זמן רב להחדיר את הבנז למקומו. זה כאב לה(לי) נורא!!! במשך 4 שעות היא ניסתה להחדיר אותו שוב ושוב בעוגמה והיא דיממה בפנים- מתחת לציצי מעל לעצמות בתוך הלב. האומנם?

היא לא הצליחה, היא ניסתה שוב ושוב וכאב לה מאווווד. היא אפילו נסעה לרמת אביב ג' לדודתה המאמית בעלת הנזם מימים ימימה כדי שתוכל לעזור לה. לא הלך.

אז היום, חזרה אנוכי אל חנות הפירסינגים לתקן את העוגמה. היא ניכסה אל חדר הכאב והתיישבה מחדש.

הכוסון "שי" לקח מחט והחל לתקוע לה בחור הסתום.

(עם העגיל הלכתי בינתיים חצי בחוץ, אני חושבת שפאנקיסטים ממש תופסים ממני עכשיו!!! ^^)

זה כאב יותר מהפעם הראשונה, ההחדרה זאת אומרת (אמג) והפעם ירד לי ממש הרבה דם! וזה כאב! והוא פתח לי את החור שהיה בו דלקת! ופתח לי את הפצע! והכניס לי את העגיל! ועכשיו יש לי אינפקציה ועגיל לבן ממש מזכיר סגנון גרוזיני משו פחד!

אבל לבינתיים היא בסדר, האף שלה אדום כתמול שלשום והיא  כוסית. על אמת.

תאכלו את מה שבישלתם.

(השחור זה סימון הנקודה היכן לעשות את הנזם. אר יו קפישינג?)

אהה, והיא קיבלה מצלמה. יש לה ........ כן.

אנשים שאני מספיק חשובה להם, כבר יצליחו לתפוס אותי.

אני כבר לא אראה את כל מי שרציתי לראות, וזה מאכזב מצד אחד, מצד שני תמיד יש 0523-2...... בלהבלהבלהללבה.

מחר עידכון נוסף .