לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הכניסה אל האושר


הרימי ציץ, הכניסי ישבן

Avatarכינוי: 

בת: 31

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2007    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2007

הפוסט הכיייי מהמםםםםם בעולםםם!!!!!!!!!!!!!


****

אנשים דואגים לדכא כל אדם שמח או אופטימי שניצב להם מול הפרצוף, הם כמו קוטלי אושר.

מעצבן אותי הקטע שדווקא עכשיו, דווקא היום כשאני מחליטה לשתף מישהי במה חדש ומה קורה איתי, היא נזכרת להביא לי את המצב הכי לא קשור ולדכא אותי איתו עד שנגיע למצב הכי גרוע שאפשר להגיע עם חברה: "אני צריכה להתקלח". ואני שונאת "להיכנס להתקלח", במיוחד כשאני לא יכולה להשתמש ב"אני הולכת לאכול", כי ברור שעשיתי את זה כבר. מרוב "מקלחות" הפכתי למטהר אוויר , אבל מה? אני לא אתן להן להרוס לי את החיוך על הפרצוף! (לא שעכשיו אני שומעת רגאי וזורקת פרחים לכל עבר אלא יושבת עצבנית ומקלידה במהירות ופנים שמזכירים לכולם טוב מאוד מי אמא שלי!!!)
וגם נמאס לי שכשאני מתלוננת על משהו אומרים לי "צודקת". וואלה. לא ידעתי. לא, אתם צודקים-אני צודקת. תעשו משהו!!

אוף, לפעמים לאנשים יש שכל יותר קטן מתא מוח בודד שלי. וזאת מחמאה כי תא מוח בודד שלי הוא די מכובד.

 

 

פינת ה"נהנה בננה לי יש חבר ולכן לא! לוזריות!"

נה נה. בננה. לי יש-חבר! ולכן, לא; ל ו ז ר י ו ת.  (: הכל באהבה)

אתמול אישיאהוביכפרינשמתי בא אליי אל בית המחסה לג'וקים וזבל (החדר שלי, מות תמות)

היינו פעם ביחד ואני שברירית כמו ציפורן חודרנית אבל אני לא אתן לו ללכת במידה וכן הוא יחטוף ממני סטירה. (ויחזיר לי כמובן, לא שמשנה לו שכואב לי, העיקר שהוא נוגע בי. פחחחחחחחחחחחחחחחח)

ונמאס לי להרגיש רע עם זה שאני מדברת על זה הרבה, מי שלא רוצה לשמוע שיאטום אוזניים אל תתייחסו פשוט תתעלמו רק אל תספרו למאמאפאפא ולשבטים המפולגים שנקראים משפחת ג' ומשפחת ש'. תודה .

 

מואה

  

פספורט

המשפחה שלי רוצה לחטוף אותי לחו"ל על מנת שהמשפחה תהיה מגובשת ונהנה כולנו כי מגיע לנו- משפחה מושלמת שכמונו, (אבל בעצם הם רק עושים "נהנה בננה" לחברים המרודים שלהם, פחחח) והדרכון שלי מעודכן כמעט כמו שינויי התדמית שעושה צביקה פיק, אז הלכנו לעשות פספורט. אין לי עצבים לדבר הזה אין לי עצבים להצטלם וזה סבל לא נורמאלי. מעירים אותי ב8 ועוד דורשים תמונה נורמאלית. ניסיון ראשון ניסיון שני ו-הופה! לקחתי את התמונה הראשונה ושלום על ישראל.

זאת התמונה הכי מזעזעת בעולם כולו ובחזרה. אמא ממש ממש התעצבנה עליי וכעסה שלא עשיתי עוד כמה ניסיונות. היא טענה שאני עושה דווקא בלה בלהב הלבלבה בלבללה. אני חושבת שזה מאוד מתחשב מצידי, למשל, הדבקתי תמונה אחת על השמשה במשרד הפנים כדי שאנשים ירגישו טוב יותר עם התמונה שלהם, שייכנסו לפרופורציות ויאמרו "איכס!  מה זה ? אני כל כך מושלם אולי התמונה שלי מהממת בכל זאת!"  חוץ מהקטע שנפגעתי קשות כשאמא פיזרה את התמונות על השולחן ואמרה: "איכס! למה היא עשתה 6?? למה כלכך הרבה??". אוף האהבה הזאת חונקת אותי.

 

***

 

ד': "אח שלי רואה עכשיו משחק כדורגל"

א': "יא, עומר במשחק!"

ד': "מה הוא במשחק? ממש במשחק, משחק שם?"

א': "כן כן!"

ד': "וואו באיזה תפקיד?"

א': "השער"

ד': "השער?"

א': "כן, ראית את הריבועים?"

(יא עומר, בוא!) 

 

 

 

נכתב על ידי , 27/8/2007 11:22  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טולילולי=] ב-3/9/2007 09:33



הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנוכית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנוכית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)