שלום, שלום לכם אנשים, מה נשמע, כן כן , הכל טוב תודה!
היום זה ראש השנה ובגלל שאני יהודייה שומרת מצוות דובקת במסורת ובת ישראל צנועה וענווה רציתי רק לברר שני דברים:
- האם מחר יהיה 2008
- אם מחר לא יהיה 2008, מה יהיה. תודה.
עכשיו אני בטח אעשה ספיישל מה קרה לי השנה ואיך השתנתי ואיך הייתי מכוערת והיום אני ברבורה, ובלה בלה בלה, אבל לא! מטומטמים! אין לי כוח יא חלאות לכם קל להגיד נכון?
לא אתם היום השתעממתם למוות בזמן שחברכם נטשו אתכם לטובת החגים להכין עוגות בננות ולטפס על עצים. לא אתם היום דילגתם ברחבי הבית בשמלה לצלילי השיר "אנג'לס", ולא אתם זימרתם באותו זמן בקול "חלמתי חלום שאני עושה סקס יבש עם רוסי בתחתונים שאין לו שם". לא אתם היום צילמתם לעצמכם את הרגליים בזמן שאתם מרוקנים את השלטים מסוללות כי יש לכם סוללה חלשה ולא אתם היום צעקתם לאמא שלכם שתגיד כבר שאני נראית כמו זונה כי זה מה שהיא רוצה להגיד תמיד אחרי שאני מנסה להתאפר ויוצאת גיישה מופרעת. זהו, זה מה שאני- גיישה מופרעת.
אבל דבר אחד טוב קרה לי היום שעליו תשמעו בעוד שתי מילים: כלום.
אם כבר אנחנו בנימה עצבנית נשית ושירית "גמרורורוראית" אני רוצה לדבר על נושא שצרם ללבי היום כשהסתכלתי באינטרנט להנאתי על מוצרי הגיינה של החברה המדהימה "o.b." (כי פורנו לא מספק אותי כבדרך כלל, אני בקטע של משטחי גיהוץ)-
"או בה" סופר.
אני זוכרת, שששששששבתור ילדה מלפני שנה, לא היה לי כוח להשתתף בשיעור ספורט אז המצאתי למורה סיפור עם מרתק על המחזור. מעשייה מפוברקת, פרי דמיוני החולני. אך אצלנו בבית ספר יש שלטון דקטטורי שאוסר על כל תלמיד באשר הוא- אצן, עצלן, וקטוע רגליים- להשתתף בשיעורי ספורט. אז אמרתי לה שאני מחפשת תחבושת כי אין לי (אישה טיפשה אם לא היה לי היא הייתה רואה, פחחחח) אז נאלצתי לעשות כאילו אני מחפשת, מה שהריץ אותי עוד יותר, במיוחד כשהלכתי לאחות בית ספר שבכלל לא קיימת. אך זוהי לא הפואנטה, מה שאני מנסה לאמר פה, זה שהיצר האימהי שלה נתן לי תחבושת. זאת לא הייתה תחבושת זה היה יותר בכיוון של שמיכת חורף, פוך, מצעים, מעיל, הדבר הכי מרופד שראיתם בחיים שלכם. בית מחסה לנוזלים.
דברים כאלה לא עושים לי טוב. עצם המחשבה על זה שבינתיים בגילי המופלג בזמן המחזור אני רק בקבוק קטן ודולף, אהפוך להיות חבית יין נוזלת.
תארו לכם אותי בתור חביתוש. ותאמינו לי, לפי השמועות, אתם ממש לא רוצים "רגע עם דודלי". לא ולא, בלי סודות.
אני נהייתי כזאת נקבה כוסאמק ערס כזאת נשית חושרמוטה לא היה לי הרבה זמן *טפו*
בזמן האחרון כל משפט שלי מתחיל ב"רע לי" ונגמר ב"אני רוצה למות".
באמצע יש גם "אף אחד לא אוהב אותי" ומגוונים ב"נראה לי הוא הולך להיפרד ממני",
אחרי זה, זה ממשיך ב"גם את לא אוהבת אותי יותר", ונגמר ב"אם את מנתקת את מקבלת מכות". נהייתי כזאת צורכת צומי מתחילת הלימודים שלא מטיבים עימי מכיוון שמושיבים אותי כל פעם ליד ילד אחר שמזכיר לי כמה עומר ש=ה מש! אעששששש. הם כל כך ישנונים הילד היחיד שאני עוד מדברת איתו זה יונתן שחוקר אותי על תורת קרום הבתולין שלי שלטענתו נאבד לי. כוסאמא שלו.
(ל)יונתן (יש) ת'קטן.
אז שנה טובה יקירי, זה היה פוסט מעמיק שנהנתי לכתוב מזה זמן רב, הוא זרם לי כמו רירית רחם בנרתיק והמילה "כוס" הופיעה פה בצורות שונות ואפילו ברמיזה ובהקשרים שונים אני עוד אהיה גניקולוגית אתם תראו כולכם אני עוד אגע ביותר בחורות מכולכם יא לוזרים.
וסליחה שהפחדתי אתכם J הכל לטובה
שנה טובה!!!!!!!!
קיבלתי משקפיים חדצ'ות. ואני נראית מה זה חננה. יייייששששששששששששששששששששש.
נ.ב.!!!!!!!!!!
יש לי שמלהלהלהלה חדשה והצטלמתי והתאורה לא מחמיאה והפרצוף מוזר אני בלי איפור ואני מביעה חלחלה וגם יוצרת אחת כזאת. ישששש לי שמלהלהלהלה!!!!
מה זה הפוסט הזה לעזאזל. את כל המתחים והעצבים פרקתי פה בצורה הכי מגעילה וילדודית בעולם. אוף.
את חתיכת כלבה מטומטמת וקנאית שאומרת סתם כדי לפגוע וג\כדי להוציא את הג'ורה שלך... סתם :"(.... הפסקתי לקחת את מה שאת אומרת לי מזמן לא ברצינות אבל זה פוגע בי את כלבה ואני שונאת אותך הכל את הורסת ואת צבועה יא טמבלית את עם הגופיות הקטנות והבטן הנשפכת לך אין ציצי יא שטוחה פטתית
כמו פעם שעברה, מה, זה חוזר על עצמו?
אין דבר כזה? למה זה מוטבע לי בראש? למה אני בטוחה שזה ככה?
די, מספיק להיות ככה. אין דבר כזה וזהו אחרים יודעים לזייף.
בדבר כזה אף פעם הצדדים לא שווים. תמיד יש אחד שיותר. זה קשה להיות היותר, או להרגיש ככה.
ולהרגיש שמשהו לא בסדר. ושזה חוזר על עצמו ושמהפעם הראשונה ידעתי שזה יהיה ככה אז השמחה שלי לא הייתה שלמה.
למה אפשר לצפות כבר, זה משתנה.
ולא טוב לי ככה.
בצדק.
ואלי אני אקח פיקוד כבר עכשיו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
