ישר ולעיניין:
אתמול, בילוי נחמד, ד', חרופ.
בדרך אל האושר:
נסענו באוטו עם נהג מבוגר, בזמן שעברנו דרך רחוב ששמו "רחוב המסגר", בוא אני יורדת לפעמים אחרי שאני חוזרת מהרצליה, ושם אני גם מתחננת לאלוהים שאשאר בחיים.
אני: "הנה ד', רואה? כאן אני יורדת מהאוטובוס בלילה, ואמא שלי לא יודעת!"
ד':" וואו, אמא שלך לא יודעת"
א':"לא, את יודעת איזה מפחיד זה? זה כאילו אם ירצחו אותי אני אצטרך לזחול עד מתחת לבית כדי שלא יגלו שהייתי כאן!"
ד': " וככה תוכלי ללכת הבייתה אחרי שאנסו אותך!"
א':"כן, אני והקרום המדמם שלי"
איזה צחיק
אתמול ישנתי פעם ראשונה אצל ידידתי ד' אחרי שחרשה את ביתי, וחוץ מזה שיצא והיא ישנה בסופו של דבר במיטת אורח ואני במיטה שלה, היה רגיל למדי:
חצאית-למעלה!
חולצה-למטה!
הצטלמנו בטירוף ויצאו לנו יצירות אומנות שאפילו המורה הדפוק שלי לצילום יזיל דמעה ולא מאושר.
אפילו הצלחנו לרקוד קצת את ג'ון טרבולטה עם גלידת שוקולד דיאטטתית (רק 46 קלוריות!! והטעם פשוט זוועה! רוצו לחנויות!) ביד ולראות את שיר חופפת את הפוני שלה בכיור.
טעמנו קצת מ"אסקימו לימון", עד שד' התחילה להצטדק אז עברנו לחדר ודיברנו על כיני ערווה, הפרשות, וצה"ל מפגיז זרע.
(בא לי למות כוסאוחטוק)
אז מחר שתינו נהייה במפקד במפגש מחכות לשעשוע ופנאן. (רק בסנטר, אין לי מה לחפש בערסיאלי)
סתם,
אני חייבת ללכת איתה לסנטר אחרי שנתקענו שעה בדוכן של הדפסת חולצות והשתוללתי קצת. סוריייייייייייי.
אף אחת לא מושלמת!
ממש לא!
*נמחק*
*נמחק וטוב שנמחק!!!!!!!!*
יש עוד הרבה ואין לי כוח, אולי בפעם הבאההההההההההההה.
(בוא נראה כמה זמן יהיה לי האומץ להשאיר את התמונות האלה)
***
נמרוד:
המצאתי שם לויאגרה
שירמאמי:
מה?
נמרוד:
"מזקפה"
שירמאמי:
נחמד
גם אני המצאתי!
נמרוד:
מה?
שירמאמי:
"חיזוקית"
***
רק תגידו לי שהמחוות שלי הן לא הכי יפות,
רק תגידו
ד': "רגע.."
א':" לבריאות!"
ד':" רגע..."
א': "לבריאות!"
ד': "רגע......"
א': "לבריאות!"
ד':" זה לא אפצ'י, זה הגב!!!!!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
