נשמה שלי (בלוגי היקר),
אני מודעת לעובדה המצערת, שהציטוטים שתקעתי דפקתי עשיתי להם את הצורה אתמול בלילה, אינן היו מצחיקים כלל, אך ישנה סיבה! לאור העובדה שהייתי בקיבוץ, ניתן לשער שאפילו אם היו אומרים לי שיהיה לי אשכרה מה לעשות שם הייתי משתינה על עצמי.
הביקור בקיבוץ ככל קיבוץ, הסתיים בכך שהספירה לאחור מתחילה.
הקיבוץ זה לא מקום שמתאים לי, לאלא. מקומי ביד אליהו, מקום שבו אנשים יודעים להנות מהחיים! (לברוח לעזריאלי), מקומות תרבות(סניף זול של ארומה), אותנטי וישראלי (הפלאפל התקוע), טבע וגנים (השדרה וחצי וכמה נדנדות), ולא מקום מגעיל כקיבוץ-
גליל, אוויר, נוף, טבע, שקט, שלווה, ערבים. גזענים. שמאלנים.
ואם כבר מדברים על דברים משעממים, קניית מתנת יום הולדת למ', גרמה לי לתהות על מה אני רוצה לבקש ליום הולדת הבא שלי שהולך וקרב (עוד חצי שנה, הידד).
אפילו היום בשוק לא ידעתי מה לבקש מאבי למתנת חנוכה. בסוף קניתי לעצמי שתי זוגות תחתונים שגם אותם שמתי הפוך. (מאיפה לי לדעת שהפפיון לא מקדימה??? יופי באמת הכוס שלי נראה כמו מתנת יום הולדת 
)
ואם כבר מזכירים כוס ומתנת יום הולדת- עוד מעט למשוש חיי אהוב ליבי יפה תואר נשמתי עומר יש יום הולדת 
אני חושבת שליום הולדתי אני אבקש רובה או מריטת שיערות בפינצטה.
או הרבה מאוד כסף. אמא בטח תתעלה על עצמה ותביא לי 20 ש"ח. עזבו 20 ש"ח, היא בטח תחזיר את מה שהלוואתי לה.
עוד דברים עצובים:
- אני בהריון מתקדם והבטן שלי עוברת את הציצים. טוב זת לא חוכמה גם הציצים שלי עוברים את הציצים שלי.
- רובי הפך לערבי
- ביום שישי עשיתי 2 קוקיות לאחור ונראה כאילו ביתרתי כלב פודל ותקעתי אותו על ראשי
- אני לועסת לעצמי את השפתיים
אני מנגה!!!!!!! וזה אחד הפוסטים הכי מוזרים שכתבתי בחיי בחייאת רבאק אללהאיסטר מה ניש' איתי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
