הכניסה אל האושר

ישר ולעיניין:

אתמול, בילוי נחמד, ד', חרופ.

בדרך אל האושר:

נסענו באוטו עם נהג מבוגר, בזמן שעברנו דרך רחוב ששמו "רחוב המסגר", בוא אני יורדת לפעמים אחרי שאני חוזרת מהרצליה, ושם אני גם מתחננת לאלוהים שאשאר בחיים.

אני: "הנה ד', רואה? כאן אני יורדת מהאוטובוס בלילה, ואמא שלי לא יודעת!"

ד':" וואו, אמא שלך לא יודעת"

א':"לא, את יודעת איזה מפחיד זה? זה כאילו אם ירצחו אותי אני אצטרך לזחול עד מתחת לבית כדי שלא יגלו שהייתי כאן!"

ד': " וככה תוכלי ללכת הבייתה אחרי שאנסו אותך!"

א':"כן, אני והקרום המדמם שלי"

איזה צחיק

אתמול ישנתי פעם ראשונה אצל ידידתי ד' אחרי שחרשה את ביתי, וחוץ מזה שיצא והיא ישנה בסופו של דבר במיטת אורח ואני במיטה שלה, היה רגיל למדי:

חצאית-למעלה!

חולצה-למטה!

הצטלמנו בטירוף ויצאו לנו יצירות אומנות שאפילו המורה הדפוק שלי לצילום יזיל דמעה ולא מאושר.

אפילו הצלחנו לרקוד קצת את ג'ון טרבולטה עם גלידת שוקולד דיאטטתית (רק 46 קלוריות!! והטעם פשוט זוועה! רוצו לחנויות!)  ביד ולראות את שיר חופפת את הפוני שלה בכיור.

טעמנו קצת מ"אסקימו לימון", עד שד' התחילה להצטדק אז עברנו לחדר ודיברנו על כיני ערווה, הפרשות, וצה"ל מפגיז זרע.

(בא לי למות כוסאוחטוק)

אז מחר שתינו נהייה במפקד במפגש מחכות לשעשוע ופנאן. (רק בסנטר, אין לי מה לחפש בערסיאלי)

סתם,

אני חייבת ללכת איתה לסנטר אחרי שנתקענו שעה בדוכן של הדפסת חולצות והשתוללתי קצת. סוריייייייייייי.

אף אחת לא מושלמת!

ממש לא!

*נמחק*

*נמחק וטוב שנמחק!!!!!!!!*

יש עוד הרבה ואין לי כוח, אולי בפעם הבאההההההההההההה.

(בוא נראה כמה זמן יהיה לי האומץ להשאיר את התמונות האלה)

***

נמרוד:

המצאתי שם לויאגרה

שירמאמי:

מה?

נמרוד:

"מזקפה"

שירמאמי:

נחמד

גם אני המצאתי!

נמרוד:

מה?

שירמאמי:

"חיזוקית"

***

רק תגידו לי שהמחוות שלי הן לא הכי יפות,

רק תגידו

ד': "רגע.."

א':" לבריאות!"

ד':" רגע..."

א': "לבריאות!"

ד': "רגע......"

א': "לבריאות!"

ד':" זה לא אפצ'י, זה הגב!!!!!"

"מה היא הלכה להביא לך?"

"טמפונים"

*שקט*

שלום ידידיי החמודים, אני עתה נמצאת לי בחור הכי שחור בצפון המדינה- בקיבוץ.

איני מאחלת לכם כל טוב מכיוון שזה די ברור שזה מה שיקרה- הרי ישנה קארמה שגורמת לכם להתחנגל עם בני זוגכם בזמן שאני מדברת עם אבא שלי ואשתו על זה שיש לי זמן לחכות ואין לי ממה למהר בקשר ליחסים האינטיימים שלי שאני לכאורה מקיימת בפזיזות. בנוסף לזה הם הצליחו להביך אותי בטירוף ולבאס לאללה את עומר. קארמה!

 בנוסף לזה רוצים לעשות לי זריקה נגד סרטן צוואר הרחם עוד לפני שאני אקיים יחסי מין (אני לא יכולה לחכות!!!111!!!!)

וגיליתי שאחותי דיברה אל התמונה שלי כשלא הייתי, עכשיו אני משוכנעת במאה אחוז שאני  שאני מריה.

גם קדושה גם בתולה. (לה~לה~לה~לה!~להללהלהלה~לה~ל-ה!!!)

לי ולעומר חודש מזל טוב.

לי ולעומר חצי שנה שאנחנו מכירים, מזל טוב.

שמעתי את השיר "למה את מתכוונת כשאת אומרת לא", שהוא לכאורה שיר תמים ביותר מקום המדינה. זה למה לא הייתי צריכה להעלות בפורום את ההשערה שזה שיר שנכתב ע"י קבוצה מאוד מאוד מוכשרת של אנסים.

אה, ויש גם את השיר "בואי לא, נעשה מזה סיפור, גדול", שאומרים שם "אופס אני גומר, אופס היא לא הספיקה",

שיר של אריק ברמן שבו הוא שר "עשו אותך בעמידה", שלמה ארצי "להזדיין"... טוב לי פה. 

 יום חמישי 27.9:

בבוקר קמתי למשמע צעקה קלה מהחדר הסמוך, לאחר שלוש שניות ניצב אחי בתנוחה מסיונרית על הספה בוכה. קראתי לו והוא טיפס אליי למיטה חיבק אותי ובכה :(..

אבא שלי קצת "טיפל" בו, משמע ניענע לו ת'צורה, משמע החטיף לו, משמע הפך לגלי הקול של אמא לבוקר אחד.

כשהייתי בגן של אח שלי מישהו הרביץ לו וכמעט החטפתי לו כיסא בבולבולון. ואני לא רוצה לחזור על זה.

איני יודעת מה לעשות ואני ניצבת בדילמה גדולה מה לעשות עם העצבים של אבא. קורע לי את הלב לראות אותו חוטף ג'נענע מכיוון שגם אני חוטפת אחת כזאת וביחד הופף לגוש "ג'ננמרו" אחד גדול, זה יכול להיות מסוכן הרי כל הבתים בקיבוץ עשויים מקש. בואו נראה אתכם מתווכחים איתי על זה.

**

בואו אני אספר לכם חוויות משיעורי בית הספר שלי!

לאחר שקיבלתי נזיפות רבות משלל המורים וכך גם ד' ידידתי חברתי שתזכה  לביתוק מהיר וקל,

ממציאות פשוט שלל בדיחות מין מדליקות.

לדוגמא, בשיעור ספרות למדנו על שיר מעפן של ארז ביטון-"חנות בדיזינגוף".

המורה: " '...והבתים העומדים כאן עלי, גדולים כאן עליי,

                והפתחים הפתוחים כאן, אינם חדירים לי כאן"

ד': "היי, זה כמו מה שקרה לחבר של בתאל!" *סטגדיש*

(הסבר: בתאל היא חברתי הגדולה אשר נקלעה למצב לא נעים ומביך שבן זוגה אינו מצא את ה..)

או באמצע השיעור נכנס המנהל שלנו אדולף רם כ' ומוציא סדין מעל הלוקרים.

הוא שאל מי מוכן לכבס אותו לגהץ אותו ולהחזיר אותו למקומו הטבעי בטיזינבה. אותי לא צריך לשאול אני בעצמי מסרוחה, כנראה שכולם כי אף אחד לא התנדב.

המנהל שלנו התעצבן נורא המאניוק והכריז:

"אני לא מבין אתכם, זה לא שאומרים לכם לשבת שעות בחום לקחת מיים חמים ולשפשף ביד"

זה גמר אותי *חיוך*

 (נמרח לי האיפור,

ובנוסף יש פה פטריות רעל... איזה אבא מתחשב)

אני וההורמונים שלי מבקשים סליחה,

על העצבים, על הכעס הסתמי, על ההתעצבנויות הלא מובנות, על הבילבול, על האנוכיות, על זה שלא תמיד התייחסתי, על ההשוואה של הדברים הרעים שקורים לכם לאלה שקוראים לי, על הצביעות לפעמים, על השקרים פה ושם שיוצאים לי בטבעיות, על התירוצים העלובים בשקל, על זה שאני לא מראה כמה אנשים באמת חשובים לי, על הקרירות, על חוסר השקט, על הכאב ראש שאני עושה לכם, על המכות שאני נותנת לפעמים, על הירידות שלא תמיד במקום, על הסרקסטיות, על הציניות, על ההתגוננות, ועל התקיפה.. על זה שלא תמיד היה לי כוח לשמוע מכם אז פשוט התעלמתי, על זה שהתחרטתי בסופו של דבר, על הבכי, על המחמאות סליחה, סליחה שאני לא חושבת פעמים וסליחה על הסורי שרשמתי עכשיו. סוריייי.

וסליחה מיוחדת,

לאמא,

על זה שאני לא באמת מצטערת.

****ופינת סליחה לד'!!!!:

סליחה על זה שאני נותנת לך מכות, סליחה על זה שאני קוראת לך מטומטמת ומפגרת, סליחה שאני יורקת עלייך בטעות, סליחה שאני מכריחה אותך לאכול, סליחה על זה שאני דוחקת בך להתייחס אליי, סליחה שהעבירו אותך ליד אור ואותי ליד נועם, סליחה שהמורה לספרות שונאת אותך, סליחה שגם המורה המחליפה, סליחה שלימדתי אותך כל מה שאת יודעת על מין וכיוצא מזה על סטיות, סליחה שכשאת ישנה אצלי אני פורשת עלייך רגליים, סליחה שברגעים שאת נוחרת אני שמה את הכרית על האוזן כדי שאני לא אשמע וכל הלילה חונקת אותך איתה  ב"טעות", סליחה על זה שבראש השנה אמרתי לך שאם את לא משקיעה לי בברכה את מקבלת מכות, סליחה שאני מדברת איתך כל יום על אותו נושא, סליחה שברגעים שאת מתקשרת אני עונה לך ב"חלאת אדם לא מתקשרת לשאול מה שלומי", סליחה שאני אומרת לך "סתמי", סליחה על זה שקראתי "בני יהודה" כשעשית פסים שחורים על השיער הג'ינג'י שלך, סליחה שהזכרתי את צבע שיערך, סליחה שאני עושה לך עיניים, סליחה שאני מתצפתת איתך על בחורות בביה"ס, סליחה שאני מכריחה אותך לבוא איתי לשירותים כל הפסקה, סליחה שאני מתעלמת ממך  כשאת לא באה איתי לשירותים כל הפסקה, סליחה שאני כמעט גומרת ברגעים שאת נוגעת בי בחושניות באמצע השיעור ומפריעה למורה בכך שהיא אומרת לנו "את חוצפנית וגם חברה שלך", סליחה שאני כזאת.

סתאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאם, הכל בצחוק כפרע תירגעי.