מתוך חייו של שניצל.

אז יש לי עבודה בספרות על הראש למחר שאפילו לא התחלתי.

ומבחנים וכל הבולשיט הזה, והפרויקט "בוגר-צעיר" המזדיין, וההתרמות.

ואוף אני שונאת את דצמבר.

אז, מארועי אתמול:

קמתי בבוקר לקולות "היום יום הולדת" של משפחתי,

עם ארוחת בוקר טעימה במיוחד

נכנסת לכיתה, נפעמת מכמות הבלונים, וסה"כ הלך די נחמד בבי"ס, לשם שינוי .

קצת רשמים ורשימות:

המאכזבים למיניהם:

שיר הערסית המתלהבת -.-

אייל הערס החש -.-

מאי הזונה הנצלנית -.-

המשמחים במיוחד למיניהם ^^":

איילת החברה הכי הכי 3>

הלית המלכה שלי 3>

עדי שהוא אדיוט אבל חמוד 3>

דור שהיה כזה מקסים 3>

נחמד לדעת הרשימה הטובה עולה על הרשימה הרעה XD

היו חסרים לי במיוחד:

פז...

שייקו...

מאי ועדי...

האילתים...

אז, חזרתי הביתה בהסעה עם עדי,

שלא הפסיק לצחוק עליי לרגע כי נראתי כמו פילה [אהמאהמ].

לאחר מכן, הגעתי הביתה,

נכנסתי למחשב וראיתי את הפוסט של הלית המלכה 3>

אז, הלית, מדהימה שלי? אולי לא הספקתי להודות לך כמו שצריך,

אבל תדעי שאני אוהבת אותך הכי הכי בעולם!!

ואתמול קראתי את הברכה שוב ושוב וכ"כ שימחת אותי ואני מתה עלייך 3>

בקיצווור? היה אחלה של דבר ועכשיו אני אפסיק לחפור בעיניין עד שנה הבאה D=

והכי הכי חשוב- שזה גרם לי להבין.

זה גרם לי להבין מי הם באמת החברים שלי, מי סתם משחק אותה,

מי שלמרות איך שזה נראה אוהב אותי... וזה נחמד XD

נתראה, מאיה ;]

{כבר אין לי כח להעלות את החתימה.. ^^"}.

עריכה:

הוא כ"כ מעצבן שזה מעצבן ><