מי היה מאמין שאני אחזור לכאן... אחרי כל כך הרבה זמן... מי היה מאמין שאני אחזור למצב הזה שוב...
פתאום אתה מבין כמה שום דבר לא קבוע. בשניה הכל יכול להתהפך גם אם הדבר נראה לך הכי יציב בעולם.
הלוואי ולא הייתי צריכה לחזור לכאן להגיד דברים שקשה לי להגיד בקול, להגיד דברים שאולי יעצבנו מישהו או סתם לא יהיו במקום.
באמת שאני לא יודעת מה קרה בינינו. איך פתאום או שאולי רק מבחינתי זה פתאום הכל התהפך...
איך אחרי שנתיים ביחד, כן עם הפסקות באמצע ועליות וירידות את יכולה לבוא ולהגיד לי שאת לא כל כך אוהבת אותי אלא בפשוט רגילה אלי? מה אני אמורה לעשות עם המשפט הזה? איך אני אמורה לבלוע אותו?
כשאני יושבת וחושבת עליך ורק רוצה לחבק אותך, לנשק אותך ופשוט להיות איתך אני תוהה מה קורה איתך.. מה את מרגישה, האם זה אותו הדבר? כנראה שלא, האם את מרגישה חלק? גם את זה אני לא יודעת... אני לא יודעת מה את מרגישה אלי. יכול להיות אווי שיגיד שהלב שלך דופק מהר שהוא חושב עלי אבל שניה לפני זה התעצבנת עלי על ש... אמממ לא יודעת חיפשת אותי.
מה אני אמורה לעשות?
יש לי חברה שאני מאוד אוהבת אותה ודואגת לה אבל היא אומרת לי שכשהיא ליידי היא נהיית עצבנית ומעצבן אותה להיות לידי. אבל את הרי חברה שלי לא? את לא אמורה להרגיש ההפך?
אולי זאת אני שבאתי יותר מידי אליך וכל הזמן רציתי להיות לידך שכבר נהפכתי למובן מאליו שאת כבר לא מחפשת להיות לידו כי את יודעת שהוא תמיד שם. אולי אם הייתי קצת פחות כזאת כלומר מחכה שתבואי אלי או פשוט פחות מתייחסת אליך אז לא הייתי מעצבנת אותך או שכל זה לא היה קורה...
אבל שאלה...
מה ציפית שיקרה אחרי שבאת ודיברת איתי ואמרת לי שאת חושבת שאני אוהבת אותך יותר מאשר שאת אוהבת אותי ועוד כשהוספת שמעצבן אותך להיות לידי? חשבת שהכל יתנהל כרגיל כשחברה שלך יודעת שאת לא רוצה להיות לידה? חשבת שהכל יתנהל כרגיל כשהיא יודעת שאת לא ממש אוהבת אותה?
נכון אמרתי לך שאם נפרד לא נדבר יותר כי אין לי מה לעשות זה פשוט נכון. איך אוכל להמשיך לדבר איתך או להיות איתך כשאני מתה לחבק אותך ולנשק אותך בלי להפסיק? איך אני אמורה להיות לידך, להסתכל לך בעיניים ולדעת שאת לא שלי יותר? איך אני אמורה להגיד לך שלום יפה בבוקר כשאני יודעת שבאותו הלילה כבר היית עם מישהו? איך אני אמורה להסתכל עליך כשאני יודעת שמישהו אחר נגע בך... והרי אצלך נגע זה לא רק נשיקה או חיבוק זה כל הסיפור... באמת שאני לא יודעת איך אני יעבור את התקופה אם נפרד עכשיו... אני אצטרך כל כך הרבה תמיכה מהחברים שזה פשוט מפחיד אותי! מפחיד אותי ליפול בגללך כי את לא שווה את זה שאני אפול.
ולמען האמת, אני לא חושבת שאני גורמת לך להיות עצבנית. נראה לי שאת עושה את זה לעצמך ואת סתם מפילה את האשמה עלי כדי שיהיה לך משהו להתמודד איתו. אין לך שום סיבה להתעצבן ממני הרי אני רק דואגת לך ואוהבת אותך כמו שבחיים לא תמצאי מישהו שיואהב אותך ככה או יהיה מוכן להקריב דברים בשבילך.
וכרגע הלוואי וידעתי מה לעשות. מה לעשות כדי לשפר את המצב.
אבל האם אני רוצה לשפר את המצב או שפשוט לנסות לעבור הלאה? ואם לעבור הלאה איך עושים את זה?
איך עוברים הלאה כשכל כך אוהבים מישהו? לא יודעת... ולא נראה לי שיש מישהו שיודע...
ולשפר את המצב איך אני עושה את זה?? היא בכלל תתן לי או שהיא כבר לא רוצה?
יש דברים שלעולם לא אבין...
במיוחד איך לעבור את התקופות הללו.
"אווו אהבה פתאום היא מתפרצת מה היא רוצה?..."
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
