יושבת וחושבת... אחרי יום ארוך ומיגע...
מה קורה איתי עכשיו?
לאן אני הולכת?
לאן אני פונה? האם זה אחורה בחזרה או שמתגברת על הצורך?
כשמגיע הערב פתאום הכל הולך שחור... ולא רק השמים...
כשמגיע הערב ואני לבד בבית פתאום הכל הולך לריקני... מבולבל... חסר טעם...
פתאום אני נשמעת ככ דיכאונית.. מאיפה זה בא?
רוצה להשתחרר מכל הכבלים והמעצורים!
רוצה שוב לפרוח... אבל משהו עוצר אותי...
משהו מכביד עלי... השאלה היא מה זה? אהבה? פחד? קנאה? מה לעזאזל?
בכל פעם שאני מנסה קצת לשכוח ולהמשיך את חוזרת...
חוזרת לרגע לתת לי את ההרגשה של פעם...
ושוב הולכת...
את הולכת.. ושוב הדילמה עולה... לשכוח או להלחם?
כשאת הולכת, בטלפון ובהודעות את נשארת שלי... אבל מה קורה מעבר לזה רק את יודעת? את והיא...
הולכת ומשאירה בי את ההרגשה הריקנית... חסרת התכלית...
אני יודעת שאסור... פאקינג אסור לי!
אני יודעת...
יודעת שברגע שתיגעי באחר כבר לא אוכל יותר...
אעלם לעולמי... עד שאתגבר על אהבתי...
עובדת עצות... וכנראה שאף אחד לא יבין או יוכל לעזור...
החלטה שלי אה?
וכשמחליטים מתי אומרים או עושים?
רק אלוהים יודע...
הלוואי והוא יגלה לי בחלום...
צריכה חיבוק...... 
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
