היי..
כמו שהבטחתי לפני 5 והפרק פה!
ובגלל שאמרתי שאתמול אני אעדכן ובסוף לא עדכנתי אז כתבתי פרק ממש אבל ממש ארוך!
כאילו הוספתי עוד חלק של הפרק הבא לפרק הזה!
מקווה שתאהבוו :)
*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*
פרק 72..
אחר כך הגענו לבית, הוא היה מסודר בצורה מהממת.
החדר שלי היה הכי יפה בבית!
לאחר סידורים אחרונים של הבגדים, הספרים, ושאר דבריי יצאתי לסיבוב בשכונה.
פתחתי את השער של הבית, ומבטי ניפגש במבטו של השכן החתיך שלי..
התרגשתי.
הוא צעק לעברי..
"היי אחי לכאן!" היי אחי?! אני ניראת לו בן?!
לפתע שמעתי עוד קול: "אהה אחי מצטער התבלבלתי."
התאכזבתי =\\
========================================
-ליטל-
שמעתי צעדים, בטח של בן המתרחק ממני.
הרגשי יד המלטפת את פניי, ושוב אותה צמרמורת נעימה עברה בגופי.
היד הרימה מעט את ראשי, מתוך כל הדמעות ראיתי את בן מחייך חיוך קטן ומקסים.
הוא התקרב אליי ושוב נסחפנו לנשיקה מדהימה שאמרה כל כך הרבה..
אבל עדיין בכל זאת לא ידעתי מה אני מרגישה!.
כל הלילה ביליתי עם בן, היה כיף חיים, כל האהבה רגשתי אליו חזרה אליי בנשיקה הזו.
אך רועי, אחח רועי עדיין היה בליבי, למרות שניסיתי כל כך ניסיתי אני לא מצליחה לשכוח אותו..
ב-4 בן הסיע אותי הבייתה, לא היה לי יותר כוח.
יצאנו מהמכונית ונעצרנו מול הבית שלי, הוא נתן לי נישקה קטנה ומתוקה על השפתיים והתקדם לכיוון המכונית.
אני הסתובבתי לכיוון הבית ש.. "בן.." אמרתי בחשש
בן: "מה נסיכה שלי?!"
הצבעתי לכיוון הבית שלי.
כל הבית היה מלא אורות, הדלת הייתה פתוחה, נבהלתי.
בן חיבק אותי ונכנסנו ביחד הבייתה.
הכול היה מסודר כמו שצריך, לא הבנתי מה קרה פה!
אבל עדיין פחדתי, פחדתי שברגע שבן ילך משהו יקרה לי, הרגשתי מוגנת בין זרועותיו.
בן: "בואי תשתי קצת מים"
התקדמנו עבר המטבח..
אני: "מה קורה כאן?!"
כל המטבח היה הפוך! אני ובן הסתכלנו אחד על השני.
פתאום שמענו רעש, קפצתי מבהלה הסתובבנו אחורה וראינו חתולה שברחה החוצה.
"פיווו" אמרתי לבן.
הוא חיבק אותי חזק כשהרגשתי רטט בכיס
"הלוו?1" עניתי בהיסוס
"טלי?!"
אני- אבא?! איפה אתה?!
אבא- אני בבית החולים
אני- מה.!?!?! מה אתה עושה בבית חולים?!
אבא- לאמא שלך היו צירים חזקים!
אני- אבא נראה לי שפרצו לבית
אבא- ?
אני- כל הבית היה מלא אורות, הדלת פתוחה כל המטבח מבולגן!
אבא- שיט ידעתי ששכחתי משהו
אני- ?
אבא- אני מצטער מרוב שנלחצתי להביא לאמא שלך כוס מים ולקחת אותה לאוטו שכחתי לנעול ולסדר ת'בלגן!
אני- אהה נבהלתי
שמעתי כמה רשרושים ברקע
אבא- טוב טלי אני חייב סיים לאמא שלך ירדו המים ביי אוהב אותך!
אני- רגע אבא שנייה..
-ניתוק-
בן: "מה קרה?!"
אני: "אמא שלי יולדת" אמרתי בקול לא מובן
בן: "נו אז למה את ככה את צריכה לשמוח"
אני: "אני שמחה!" אמרתי בקול לא משכנע..
ניסיתי לעקל מה הוא אמר עכשיו אמא שלי יוווווווווולדת!!
פשוט צעקתי בבית קפצתי משמחה, חיבקתי את בן חזק כל כך שמחתי!
בן: "את רוצה שאני אקפיץ אותך בית החולים?!"
אני: "אהמ.. לא בן מאוחר ..וכבר עשית הרבה למעני!, אני אסע במונית"
בן: "תגידי לי את משווגעת שאני אתן לך לנסוע במונית?!?! לאלאלא את באה איתיי.." אמר ונתן לי נשיקה קלה.
אני: "אבל בן לא נעים לי.."
בן: "מה לא נעים בואי!!"
אני: "חח רגע אני אחליף בגדים לא נעים ללכת ככה לבית חולים.." אמרתי והסתכלתי על בגדי המסיבה.
בן: "את צודקת שלא יחטפו לי אותך, לכי לבשי משהו מכוער עכשיו!!"
אני: "יווו, אתה רומז שאני מכוערת??"
בן: "לעע נראה לך את הכי יפה בעוולם!! בכל מצב!!"
אני: מואאה" עליתי למעלה "תרגיש בבית"
עליתי למעלה לחדר, נעלתי את הדלת והחלפתי לבגדים יותר נוחים.
מכנס שחור, כפכפים לבנות, גופיית סבא לבנה יפה שמאחורה יש עיטורים בזהב.
הורדתי את האיפור וירדתי למטה.
ראיתי אור במטבח התקדמתי וראיתי את בן יושב עם עוגיות וכוס חלב בשולחן במטבח.
אני "מרגיש בבית אה?!" צחקתי
בן: "ברור" חייך גם הוא.
שמתי לב שכל המטבח מסודר..
אני: "בני תודה!"
בן: "אהה על זה?! זה סתם עזבי יאללה בואי" אמר ושם את הכוס בכיור ואת העוגיות במקום.
נסענו לבית החולים.
מסכן בן היה עייף מת, אז ניסיתי לשכנע אותו ללכת הביתה, הוא לא ממש הקשיב לי.
אחרי כמה ניסיונות הוא אמר שהוא ינוח קצת ואז יחזור..
חיכיתי בחוץ, סבתא שלי הייתה שמה, וכמה דודות שחיכו.
חיבקתי את סבתא שלי, והתפלאתי לא לראות את סבא שלי, מתחילת ההיריון הוא אמר שהוא יישאר בחיים רק כדי לראות את הנכד שלו :)
אחרי הרבה שעות בית החולים אבא יצא שמח מתמיד.
כולם שאלו אם זה בן או בת..
אני אמרתי לעצמי בלב 'נו ברור שבן אמרו לנו את זה באולטרסאונד'
אבא: "אלו תאומים!"
אני: "מההההההה?!?!!?" צרחתי "שמעתי נכווון?!?!"
אבא: "תאומים!" חזר על זה שוב, חיבק אותי חזק והניף אותי גבוה.
לא יודעת כמה זמן עבר, הייתי עייפה אז נשכבתי על אחת הספות ושמתי את האש שלי על רגליי סבתי, למרות שאבא הציע לי לחזור הבייתה לא הסכמתי רציתי לראות את אמא שלי.
חלמתי שאני בים, הרוח החמה מעיפה את שערי לאחור, הגלים השקטים מתנפצים על הסלעים, ואני?! אני יושבת שם ומדברת עם אלוהים.
מקווה שהתינוקות יהיו בריאים, כי הם נולדו חודש וחצי לפני הזמן שנקבע.
שהכול בסדר עם אמא שלייי..
"ליטלי קוומי" שמעי קול..
"יפה שלי.." פתחתי את עיניי וראיתי את סבתי.
סבתי: "את יכולה להיכנס לאמא שלך עכשיו"
אני: "תודה!" נתתי לה נשיקה בלחי והלכתי לכיוון החדר של אמא שלי.
היא הייתה בסדר גם התינוקות.
התלבטנו איך לקראו להם.
לילד >> טל
ולבת?!
אמא: "מורן"
אני: "לעע"
אמא: "עדי?!"
אני: "אמאא"
אמא: "לי?!"
אני: "יופי ממש מקורי!!"
אמא: "נו מה?!"
אני: "לא יודעת" אמרתי בפיהוק השעה הייתה 12 בצהריים בקושי ישנתי 4 שעות.
אמא: "בואי שכבי ידי"
נשכבתי ליד אימי במיטה וחלמתי את אותו החלום שאני בים.
המקום שאני הכי אהבת, שהכי מרגיע אותי..
הרגשתי מישהו מלטף את שערי..
קמתי..
השעה הייתה 5!! ואוו כמה ישנתי.
מצאתי את עצמי על אותה הספה ממיקודם ואת בן היפה שלי לידי.
אני: "בוווקר"
בן: "חח בוקר" אמר וחייך את החיוך המדהים שלו!
אני: "מתי הגעת?!"
בן: "לפני כמה דקות"
אני: "אהה"
בן: "ראית כבר את אחייך הקטנים?!"
אני: "מה?! לא! איפה?!"
בן: "בואי" משך אותי אליו, חיבק אותי מאחורה והוביל אותי למן מקום כזה עם חלון ענק שקוף שדרכו רואים ת'תינוקות, כולם כבר היו שמה.
הם היו כאלה חמודים בעלי שיער זהוב, לטל היו עיניי שקד ואילו לבת עיניים כחולות כמו הים.
חחח
עדיין התלבטנו בשם של הילדה.
אבא רצה אור
אמא רצתה משהו עם לי..
ביחד הם רצו לקרוא לה ליאור אבל בתכלס אני הקובעת פה :P
ואני החלטתי שנקראה לה ליאל..
"אחי לאן נעלמת לי?!" פתאום הופיע אורן משום מקום.
בן: "אהה הייתי עם היפה"
אורן: "והחיה?!"
אני: "החיה הרגע הגיע ;)"
אורן: "חח מצחיק מאוד!"
אני + בן: "נכון!"
אני: "אז אהה.. מה אתה עושה פה?!"
אורן: "הקפצתי את בן"
אחרי זה סתם הלכנו לאכול גלידה.
אלוהים איזה בושות כל דקה אורן מתחיל עם מישהי אחרת.
פעם עם המוכרת, המלצרית, אחת הבנות..
בסוף הוא חטף הרבה סטירות :D
========================================
אני: "מיטל.."
דניאל: "שם יפה לילדה פה" אחח נדוווש =||
ככה המשכנו לדבר כל הערב, רקדנו, צחקנו..
נזהרתי שכמה שאני מכירה לא יראו אותי איתו ויזרקו לו איזו מילה עליי.
החלפנו טלפון, לא רציתי איסי.
הוא נתן לי ת'איסי שלו ואמרתי לו שאני כבר אשלח לו הודעה.
לא רציתי לתת לו את האיסיקיו שלי, כתוב שמה רוויטל.
החלטתי לפתוח איסיקיו חדש שרק הוא יהיה שמה!.
בערב עבר בסבבה, כל כך נהניתי עם הדוגמן המושלם הזה.
בבוקר קמתי בשלוש.
ישר נכנסתי למחשב ופתחתי איסיקיו חדש.
הוספתי את דניאל, הוא היה על אונליין והתחלתי שיחה.
«°•°• מיטל •°•°»
?
נא להצד*y כ!ס!ן מג*y
היי מה קורה נשמה!?
«°•°• מיטל •°•°»
הכול בסדר מה איתך יפיוף?!
נא להצד*y כ!ס!ן מג*y
אצלי מעוולה במיוחד עכשיו
«°•°• מיטל •°•°»
חח מה גרם לרגע הזה להיות מיוחד?!
נא להצד*y כ!ס!ן מג*y
שלחת לי הודעה ;)
«°•°• מיטל •°•°»
חמווד
נא להצד*y כ!ס!ן מג*y
אז מה נסיכה בא לך להיפגש?!
«°•°• מיטל •°•°»
איפה ומתי?!
נא להצד*y כ!ס!ן מג*y
אוו אי לייק דאט!
את מכירה את הגלידריה של אנדרי?!
'אויי לא! מי לא מכיר אותה' חשבתי לעצמי ' זה יהיה אסון אם ניפגש שמה כולם יראו!!!'
«°•°• מיטל •°•°»
ת'אמת אני לא מכירה אני חדשה באזור.
נא להצד*y כ!ס!ן מג*y
אז למה של תתני לי את הכתובת שלך ואני אבוא!
«°•°• מיטל •°•°»
ממ.. טוב!~
נא להצד*y כ!ס!ן מג*y
מתי מתאים לך?!
«°•°• מיטל •°•°»
"עכשיו ;) " באתי לכתוב אך מחקתי את ההודעה, אסור לי להיות קלה כמו פעם!! אוופ
מתי שבא לך תבוא.. לא משנה לי!
נא להצד*y כ!ס!ן מג*y
אוקי אז נתראה בקרוב נסיכה
מואאה :-*
הוא שינה ללא נמצא.
האווי שלו היה.
"את האחת, יש בך משהו אחר שאין באף אחת"
^^
הולך האחת שלי :)
להית'
'איזה חמווווווווד..'
חשבתי לעצמי.
מהר מאוד סידרתי את הבית, התלבשתי הכי יפה שאני יכולה, אך שלא יראה כאילו השקעתי רק בשבילו.
חיכיתי שהוא יבוא והופ צלצול בדלת.
לא רציתי להראות לו שאני מחכה רק לו אז לקחתי את הזמן..
"רגעעע" צעקתי ופתחתי את הדלת..
אני: "אתה?!?!" :O
*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*
מקווה שאהבתן.. גיבו :P
בבלוג זה
בכל הבלוגים
