מעשנת? שאל הנהג והציע לי סיגריה.
לא תודה, אמרתי מחוייכת.
הוא הדליק לעצמו סיגריה ופתח חלון.
אני ממש רעב,נעצור שניה לאכול.
אוקיי,אני גם רעבה,
הגענו לאיזו מסעדה מבודדת באמצע הדרך,הוא החנה את המשאית הענקית על דרך אפר וירד למטה.
פתחתי את הדלת והסתכלתי למטה,
התחלתי לרדת במדרגות המחוברות ומהמדרגה האחרונה לקרקע היה עוד מרחק,
עזרתי אומץ וזינקתי.
נהיה מלא אבק לבן כשנעליי נגעו באפר שכיסה את הריצפה.
את באה?
כן כן! אמרתי ומיהרתי ללכת אחרי הנהג.
הג'ינס שלו היה קרוע וחולצת הפלנל שלו הייתה פתוחה והתנופפה לאחור ביחד עם שערותיו
היית כאן פעם?
לא,אמרתי וצחקתי. אנחנו באמצע הדרך,אנחנו בשום מקום..!
אני יודע,אבל תאמיני לי זו המסעדה הכי טובה בארץ.
כן?
כן,אני חותם לך על זה.
ניכנסנו פנימה והתיישבנו סביב שולחן ממש באמצע.
תוך שניות הגיעה מלצרית עם 2 תפריטים,היא הגישה לי אחד ואחד לנהג.
אממ,אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים.
אמר לה כשהיא הסתובבה והחלה ללכת לכיוון הדלפק.
אה! אוקיי,אמרה ומיהרה לחזור אלינו,היא הוציאה את הפנקס שלה ואת העט מהפאוצ' שהיה קשור סביב מותניה וחיכתה שנזמין.
שתי המבורגרים,עם צ'יפס ו..קולה? שאל והסתכל עליי.
דיאט קולה.
דיאט קולה אחד וקולה.
אמר למלצרית מבסוט מעצמו.הסתכלתי עליו במבט חשדני.
אל תידאגי,יש להם ת'המבורגרים הכי טובים בעולם.אמר נירגש.
אז מה את עושה בעצם? לאן את נוסעת?
אה,סתם,נוסעת,לטייל קצת. אמרתי וצחקתי.
ואתה? במה אתה עובד?
אני מוביל כל מיני דברים,מהצפון לדרום,מהדרום למרכז,מהצפון למרכז,אני כל הזמן בדרכים.
ואיך העבודה הזו?
נחמדה,אני אוהב לנהוג,אז לא מפריע לי.
אבל,כמה כבר אתה בבית?
לא הרבה.
אתה לא מתגעגע למשפחה שלך?
לא ממש,חוצמזה כשצריך כסף אז אין מה לעשות.
כן,עדיף לעבוד. אמרתי מחוייכת.
אז את סתם מטיילת? הוא שאל בעוד המלצרית הביאה את השתיה.
כן,בורחת קצת מהחיים,אתה יודע?
מבין אותך ילדה. הוא אמר כשהוא מוצץ דרך קש סגול משקה מוגז ושחור.
בן כמה אתה?
24.
אה,חשבתי 25.אמרתי וצחקתי.
היית קרובה מאוד. הוא חייך.
ויש לך חברה בבית שמחכה לך? ילדים? אישה?
ואו...תרגיעי, ילדים?
גיחחתי במבוכה, כן,מה יש ארצות שגיל 24 זה ממש זקן.
לנשים בכל אופן,לא לגברים. הוא אמר וחייך באופן גאה.
לא,אבל יש לי חברה.אמר ונשם עמוקות.
למה זה לא נשמע לי טוב?
כי ממתי אהבה זה טוב?
ממתי אהבה היא לא טובה?
המלצרית הגיעה עם ההמבורגרים והגישה לשנינו בחיוך מלוקק.
וואי,ניצלתי על ידי המבורגר. הוא אמר וצחקנו.
תטעמי,את מתה.
אני מעדיפה לחיות.
נו,תטעמי.
הוא אמר וצפה בי בעודי מכניסה את הביס הראשון.
נו? מה את חושבת?
פקחתי את עייני לרווחה והינהנתי בראשי מפני שפי היה מלא מידי בכדי לדבר.
נכון? נכון? אמר נרגש והחל לסעוד את נפשו.
הינו כל כך עסוקים באוכל שלנו שלא החלפנו מילה כל הארוחה,רק כמה מבטים חטופים וחיוכי הסכמה כמה שהאוכל נהדר.
לאחר כחצי שעה הזמנו חשבון,המלצרית הגיעה והגישה לו את החשבון.
תרשה לי? שאלתי וחטפתי את החשבון ממנו לפני שהספיק להביט בו.
מה פתאום? מי שמע על זה?
אתה משלם על הדלק! אמרתי מנסה להצתדק.
לא אני לא,זה החברה.אמר בזילזול בכדי להחזיר לי וצחק.
אבל,מה איכפת לך? זה ממש יעשה לי טוב.תן לי לשלם.
לא! את פיצית,מאיפה בכלל יש לך כסף? אם יש לך כסף,תשמרי אותו.
יש לי בעיה כזו,אתה מבין? אני שונאת להרגיש כמו ילדה קטנה.זה מרתיח אותי,ואבא שלי ממש תומך,הוא הביא לי כרטיס אשראי,
ואפילו אני כן עובדת בחנות של אמא שלי.הממ,היא..אממ מוכרת פרחים,ואני עוזרת לה שם,אז בבקשה,כמה גרושים לא יזיזו לי, תתן לי להרגיש בוגרת.
אוקיי. אמר והרים את ידיו באוויר.את צריכה ללמד את כל הבנות.חייך.
הנחתי את כרטיס האשראי על החשבונית ונתתי למלצרית,במהרה היא חזרה אליי,חתמתי ושנינו קמנו מהשולחן.
רגע.הוא אמר בנחישות.
מה?
לכי לשירותים.
לשירותים?
כן,יש לנו דרך ארוכה לפנינו.
הלכנו יחד כל אחד לצד שלו,
כשיצאתי הוא חיכה בחוץ.
תגידי,שירותי הנשים זה באמת קסום כזה עם מראות וורודות וסוסי פוני כאלו ממגבות נייר?
פרצתי בצחוק מתגלגל. כן! עלית עלינו,בגלל זה אנחנו שם כל הזמן!
עמדנו לצאת מהמסעדה וראינו את המלצרית מביאה בלון לתינוק בעגלה.
נעמדנו שניה להביט בו.
התקרבתי לנהג ולחשתי לו בקול מפונק, גם אני רוצה בלון...
הוא הסתכל על המלצרית ואמר לי "חכי כאן".
המלצרית חייכה כשהוא דיבר איתה נעלמה לרגע מאחורי הדלפק והביאה לו בלון סגול עם חוט ארוך.
הוא לקח את הבלון והתקרב אליי.
עייני ניפקחו מהתרגשות כשהוא הגיש לי את הבלון.
שונאת להרגיש כמו ילדה קטנה הא? הוא אמר חייך והעביר את ידו על שערי בעודו מבלגן לי את התסרוקת.
הלכתי אחריו לכיוון המשאית מאושרת מהבלון.
כמה זמן נסיעה זה עכשיו?
שעתיים וחצי או שלוש.
ויש לך מוזיקה טובה?
הוא עצר והסתכל עליי. את שאלת אותי אם יש לי מוזיקה טובה? אותי?
צחקתי הוא נאנח ואמר אוי,הצעירים של היום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
