יש אנשים שחיים רק בזכות העובדה שזה לא חוקי להרוג אותם.

מכירים ת'משפט? ת'הרגשה ?
יופי. אז אתם מבינים עלמה אני מדברת פחות או יותר.

את, כן את.

הכל בגללך.

חשבתי שאנחנו חברות.. מסתבר שרק חשבתי.

הייתי כמעט בטוחה שזהו, את החברות הזו יותר שומדבר לא יכול להרוס.

כנראה שלא..

כנראה שעלייך, אי אפשר לסמוך.

וזה עצוב את יודעת? חבל לי עלזה.

סמכתי עלייך בעניים עצומות. תקעת לי סכין בלב. לא בגב.. בלב.

חשבתי שאת החברה הכי טובה.

סיפרתי לך דברים, שפכתי בפנייך את הלב.

חשבתי שאת יכולה לתמוך בי. לעודד אותי.

והלכת ובגדת.

אני מרגישה עכשיו כמו מתה. כאילו לחו לי את כל מה שהיה בי.

מעכשיו, יש רק גוף חלול.

בלי אהבה, בלי צחוק, רק העצב והבדידות נשארו. ב ג ל ל ך .

החברות הזו לא תחזור להיות מה שהייתה.

אני איתך סיימתי.