חזרתי לעיצוב הקודם, עם קצת שינויים.
השני לא היה כלכך יפה. לא מתאים לבלוג.
אז כפי שאתם רואים שיניתי לעיצוב "אני הולכת להיות מפורסמת"
ואני לא כמו כל ילדה אחרת, לא חולמת להיות מפורסמת.
יש המון ילדות שמשהן היו קטנות תמיד רצו להיות מפורסמות,
שכולם יכירו אותם. לא משנה בתור מה.
זמרת, רקדנית, קומיקאית, או אפילו - מלכת יופי.
אז לא. לא זאת הכוונה.
אין לי שום כוונה או רצון להיות מפורסמת..זה לא אני.
אני ביינתיים לא יודעת מה אני רוצה להיות. אני גם לא רוצה לדעת.
אני אגדל ואעשה את הדברים שאני רוצה לעשות, ואז אני יחשוב עלזה.
בנתיים אני אשחק אותה ראש קטן, ואהיה חננה שלומדת ונפגשת עם חברים.
זה הרבה יותר כיף בלהיות עסוק מגיל 13 מה תהיה כשתהיה גדול P:
אבל אני בכלזאת אספר לכם סוד קטן, שאף אחד לא יודע.
ברוב הזמן מהחיים שלי - אני מדברת.
מי שמכיר אותי בטח יודע..אני מתה על לחפור לאנשים בשכל.
בקיצור, פעם כשהייתי קטנה הייתי אוהבת לדבר עם עצמי.
הייתי יושבת ומתחילה לדבר לעצמי. כמו פיצול אשיות.
הייתי שואלת שאלות ועונה ועוד כלמיני כאלה.
זה נשמע קצת [ואולי קצת הרבה] פתטי אבל זה נכון.
יכולתי לשבת ולדבר עם עצמי שעות בלי לשים לב בכלל. וזה היה כיף!
אז היום החלטתי, [בגלל איזה משהו שאסף אמר..]
שאולי אני יהיה פסיכולוגית! [וכמובן שאסף גיחח ואמר שאין סיכוי.]
אבל למה לא?!
להקשיב לאנשים, ולעזור להם, אולי גם ללמוד מהטעויות שלהם.
אני יודעת, זה נשמע מגוחך וטיפשי, אבל אלה החיים שלי.
זאת המציאות שלי.


לא היה לי היום יום משו משו..
בתור סתם יום שישי הוא היה אפילו ממש משעמם.
אני מתה כבר לצאת, לעשות משוו כלכך משמעם לי.
אז למי שקרא את כל זה והשתעמם רצח,
אני סיימתי פה, לשמחתכם הרבה.
ושבת שלום לכולכם (: