יש אנשים שחיים רק בזכות העובדה שזה לא חוקי להרוג אותם.

ניסיתי להיות אופטימית. ניסתי לחשוב חיובי.

אבל שום דבר לא עזר - אני עדיין מרגישה חרא.

לכם לא אכפת ממני? - לי לא אכפת מכם!
אתם לא אוהבים אותי? - אני לא אוהבת אותכם!
אתם לא שמים עליי זין? - גם אני לא שמה עליכם!

ובזה נגמר הסיפור.

נמאס לי לחיות באשליה שעוד למישהו כן אכפת ממני.

נמאס לי לחשוב שיש מישהו שכן חושב עליי מדי פעם בעולם הדפוק הזה.

נמאס לי לחשוב עליכם, ולהתחשב, ולאהוב,

כי אם ממילא לא רואים את זה. אתם בטח חושבים שאני מדברת שטויות.

למה הרגעים הטובים נגמרים כלכך מהר,

והרעים נשארים כאילו הזמן לפתע החליט להיעצר?

הכל רע!
נמאאס לי כבר.