יש אנשים שחיים רק בזכות העובדה שזה לא חוקי להרוג אותם.

כשחושבים עלזה, יש אנשים שאין להם הרבה משמעות..

לכל אחד יש משמעות, אבל לא לכולם באותה המידה.

אני תוהה לעצמי, האם אני אחת מאותם אנשים אלה?

החיים שלי נהפכים משעממים מיום ליום.

אני משועממת ברוב היום ומשעממת גם את האחרים.

לפעמים אני יושבת בחדר על הכסא ומתחילה לספר לעצמי דברים מצחיקים.

אני לרגע חושבת, זו רק אני שמתנהגת בכזה חוסר מעשה מוחלט?
איך אנשים אחרים רואים אתזה כשמסתכלים מהצד..?

אני הסתומה היחידה שמצליחה לצחוק מהבדיחות הלא מוצלחות של עצמה?

כן.