יש אנשים שחיים רק בזכות העובדה שזה לא חוקי להרוג אותם.

חרא של יום. חרא של שבוע.

יש לי את כל הסיבות בעולם להיות מאושרת,

אבל זה לא עוזר למצב רוח שלי להשתפר.

אני מרגישה שהלכו לי הרבה דברים לאיבוד.

אני כבר לא מוצאת את החברה שהייתי בה פעם,

אני כבר לא מרגישה את אותה האהבה שהרגשתי פעם.

אני כבר לא רואה את החיים כמו שראיתי אותם פעם.

תמיד הרגשתי שהחיים שלי משעממים,

ואפילו משעממים מאוד.

תמיד רציתי שיהיה אצלי איזה שהוא שינוי.

ובסוף זה השתנה. אבל יותר מידי.

אני אחרת.

אני לא אותה אחת של פעם.

יכול להיות שזה טוב?