יש אנשים שחיים רק בזכות העובדה שזה לא חוקי להרוג אותם.

ב ל ב ו ל

עם כל הזמן שלא הייתי כאן, עדיין אני לא מוצאת את המילה הנכונה לומר.

וזה מרגיז שכל פוסט שני שלי מתחיל עם המשפט הזה, אבל זה פשוט ככה.

באלי להרביץ לאנשים - ובאלי לחבק אותם ולהיות איתם עד סוף חיי.

אני כל הזמן נמצאת במצב לא ברור, ואף פעם לא מוצאת את הדבר הנכון לעשות.

אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה. אני כבר לא יודעת מה אני רוצה.

I'm not the type to get my heart broken,
im not the type to get upset and cry
cause i'll never leave my heart open
never hurts me to say goodbye
relationships dont get deep to me
never got that whole enough thing
and someone can say they love me
truly but at the time it didn't mean a thing

my mind is gone im spinning round
and deep inside my tears i'll drown
i'm losing grip what's happening i stray
from love this is how i feel

this time was different felt like I
was just a victim
and it cut me like a knife when you
walked outta my life
now i'm in this condition and I've got
all the symptoms
of a girl with a broken heart but
no matter what you'll never see me cry

ודיי עם התגובות של "עודפעם את עם הדיכאון? תמצאי חיים יא פרחה"

אתם לא מזיזים לי בגרוש. מי אתם שתיכנסו לבלוג שלי ותגידו לי מה לכתוב בו?!

אתם באמת חושבים שאתם יכולים להגיד לי מה לעשות?

או שאני יתחיל להשתנות רק בגלל התגובות העלובות שלכם?

אל תתחילו עם זה אפילו. קפצו לי.