יש אנשים שחיים רק בזכות העובדה שזה לא חוקי להרוג אותם.

"כל הפחדים שמסביבי,

 כל מה שלא תראי בראי,

כל האולי והאם וכמעט ובערך.

 לא מוכרים לך אהובה,

 לא משנים דבר בתמונה,

 גם אם הדרך קשה אשאר לך למלך.

לפעמים אני נשבר או מתעצב,

 לפעמים אני תלוי בך עד כאב,

לפעמים נשאר לבד בלילה ער,

 אף פעם לא אומר,

 שלא יהיה לך ערפל בלב.

כל הפחדים והדמעות,

 המחשבות שלא נגמרות,

 כל אכזבה וכאב שאספתי בדרך.

לא התקרבו על סף ליבך,

 גם אם עולם שלם התהפך,

 לא אוותר עד הסוף אשאר לך למלך."

איפה את? איפה? רק תגידי לי. שאני אדע ששם טוב לך יותר מליידי.

"אם את לא רוצה לחיות בשביל עצמך, לפחות תחיי בשבילי." מוכר לך המשפט הזה?

אני יודעת שלא היה לך טוב. ואם שם טוב לך, אז אני הכי מאושרת בעולם.

אבל רק שתדעי, בלעדייך כלום לא אותו הדבר. הכל השתנה מאז שהלכת.

אנחנו קורסים בלעדייך. אנחנו לאט לאט הופכים להיות אנשים קטנים ומסכנים.

זאת את, את שהחזקת אותנו. את שטיפלת בנו. את שאהבת אותנו.

ואיפה את היום? הלכת בלי להודיע.

השארת אותי לבד. מלאת געגועים ועצב.

לפעמים אני חולמת שאת באה אליי. מחבקת אותי. אומרת לי שיהיה טוב.

אבל איך יהיה טוב בלעדייך?

תמיד ידעתי. תמיד אמרת שזה מה שאת רוצה. שרק זה יעשה לך טוב.

לא חשבתי שזה יבוא כלכך מהר. לא חשבתי שזה יהיה כלכך קשה.

אני מצטערת על כל הדברים שאי פעם עשיתי ונפגעת מהם.

אני מצטערת שלא עזרתי כלכך הרבה. שלא הייתי איתך כלכך הרבה.

אולי אם הייתי איתך יותר היית נשארת איתי כאן. היום. ולא הייתי כותבת אתזה בכלל.

לפעמים אני מוצאת את עצמי חושבת עלייך. וכל רגשות האשמה עולות בי.

אולי לא היה לך טוב איתי. אולי לא נתתי לך את כל מה שהזדקקת לו.

אני כלכך מצטערת. הלוואי ויכולתי לחזור בזמן ולנצל אותו איתך.

אני יודעת להעריך את הדברים שיש לי רק אחרי שהם נעלמים לי מבין שתי הידיים.

אבל אני לא כועסת עלייך. אני אוהבת אותך. ורק רוצה שתיהי מאושרת.

בין אם זה איתי ובין אם זה בלעדיי. ותדעי שאני מתגעגעת אלייך.

הלוואי ואלוהים היה יכול לתת לי רק דקה אחת איתך. להרגיש אותך עוד פעם אחת.

אבל אני יודעת שזה לא יקרה. אני יכולה לראות אותך רק בחלומות שלי.

אז אני רק מבקשת, שתשמרי עליי שם מלמעלה.

ואם לך טוב, תעשי שגם לנו יהיה טוב. תשמרי עלינו. על המשפחה שלך.

תעזרי לנו להתגבר על הקושי שלנו בלעדייך.

הדמעות לא יפסיקו לזלוג. המחשבות לא יפסיקו להטריד. העצב לא יפסיק לחלחל.

כי אני תמיד אזכור אותך. ויש לך פינה שמורה היטב אצלי בלב.

כולם אומרים שכשאני אהיה גדולה אני אזכור אותך, אבל רק במעורפל.

אני מיד מתעצבנת עליהם, ואומרת שאישה כמוך אני בחיים לא אשכח.

ותמיד תיהי חסרה לי. ותמיד יהיה לי קשה.

כבר עברה שנה בלעדייך.

סבתא.