יש אנשים שחיים רק בזכות העובדה שזה לא חוקי להרוג אותם.

וואי. יהיו כאן הרבה שיסכימו איתי, אבל אני ממש השתניתי.

לטובה או לרעה, מה שתחליטו. אני כבר לא אותה ה'ליאור'.

אני מתנהגת אחרת, ונראת אחרת, ומדברת אחרת, ועוד הרבה אחרת.

אבל למרות שאני אחרת, לא הייתי חוזרת לעבר. דיי טוב לי ככה.

אולי אני קצת יותר עצבנית, ופחות צוחקת מכל שטות,

אבל נחמד לי בסה"כ.

בקיצור, לטוב או לרע - אני כבר לא אותה אחת.

אפילו החברים שלי הם לא אותם חברים של כיתה ד', ה', ואולי ו'.

למרות שאני באותה הכיתה, השכבה, הבצפר.

לאמשנה. זה התחיל לחפור. אני אסיים אתזה כאן (:

3>.