חמישה ימים - וזהו.
סופסוף לטוס מכאן. להתנתק מכאן. לשכוח מכאן.
לא לראות את הפרצופים המגעילים שלכם למשך חודש.
[וכמובן, אני מדברת בכללי. לא את כולכם אני שונאת.]
אני מצטערת שאני מעליבה אותכם, אבל אתם בלתי נסבלים.
אני יודעת שגם אני לא *מלאך*, אבל, תסתכלו על עצמכם.
"אם אנשים היו מקשיבים לעצמם לעיתים קרובות יותר, הם כנראה היו מדברים פחות".
זה בדיוק עליכם, רק במובן אחר.
אם הייתם מסתכלים על ההתנהגות שלכם, כנראה הייתם מתנהגים אחרת.
להתרחק מכאן, זה כל מה שאני צריכה.
והלוואי וזה היה אפילו לתמיד.
אם הייתי יכולה לקחת איתי רק כמה ילדים הייתי עושה אתזה בלי לחשוב פעמיים.
כמה חיכיתי לרגע הזה. להרגיש את החופש מתקרב.
לקחת פסק זמן מהכל.