יש אנשים שחיים רק בזכות העובדה שזה לא חוקי להרוג אותם.

מה יהיה הסוף? מתי כל החרא הזה ייגמר? מתי המצב הלא החלטתי הזה יהפוך לברור יותר?
מתי אני אפסיק לפתוח לעצמי פה, ולהתלהב משטויות, ולפתח ציפיות, ובסוף להתאכזב.

וכל פעם מחדש אני עושה אתזה לעצמי, ולא לומדת מהטעויות שחוזרות על עצמן שוב ושוב.

אני מרגישה אתזה קורה. אני יודעת מה הולך להיות.

והעתיד לא נראה וורוד כלכך כמו שחשבתי.

הדחקתי מעצמי הכל. הכנסתי לעצמי לראש שהנה, מה שתמיד רציתי קרה.

הכל התהפך מהר מידי. וכמו בכל פעם, הרסתי לעצמי את הכל. פשוט את הכל.

הבטחתי לעצמי שדברים כאלה לא יקרו שוב.

קיוויתי שאני אוכל לשנות משהו אצלי.

הכנסתי את עצמי לאשליה שאולי משהו טוב יקרה.

כנראה שלא הכל תלוי בכח רצון.