מתי אני אלמד לא לוותר לעצמי? מתי אני אדע להגיד 'לא' כשצריך.
להגיד 'לא' כשאני באמת לא רוצה לעשות משהו. להגיד 'לא' ובפעם הראשונה לעמוד על שלי.
מתי כל זה יקרה? כנראה שאף פעם לא.
אני רוצה לעשות דברים מרצוני. לא מרצון של אף אחד אחר.
אני לא רוצה שאף אחד אחר יחליט בשבילי.
אני רוצה לעשות דברים ולא לבכות עליהם אחר כך.
לא לשבת בבית ולתחרט, ולשנוא את עצמי,
ולשקוע במחשבות שאי אפשר להיפטר מהן אחכ'
לא להסתובב עם תחושות רעות בבטן שמעוררות בי את הרצון להיקבר חיה.
"כל השירים שנולדים מתוך ייאוש, מצאו דרכם אל תוך ביתי הלילה.
וכל המנגינות שנשארו תמיד בחוץ, גדעו אושרי, טיפסו, עלו למעלה.
זה לא נותן מנוח. האם יהיה בי כח?
אין לי דבר. אין לי דבר מלבד אהבתינו.
ואם אמצא הדרך, האם יהיה בה ערך?
יש רק אותי, יש רק אותי וזה מעט. מעט משנינו..
אם תקראי את מכתבי, את מילותיי, תדעי שמשהו נורא קרה הלילה.
אל תעצבי ילדה, לא אל תבכי יותר מדיי. אני שומר עלייך מלמעלה.
זה לא נותן מנוח. האם יהיה בי כח?
אין לי דבר. אין לי דבר מלבד אהבתינו.
ואם אמצא הדרך, האם יהיה בה ערך בלי הכוכב?
בלי הכוכב אשר מעיר את שמי חיינו.
געגועים קורעים את מיתריי ליבי.."
גם כן אני. כל פעם שאינלי מלכתוב אני תוקעת שיר.
לפחות זה מתאר בדיוק את מה שקורה.
בעע. כבר התרגלתי לעצמי.
התגברתי עלזה, אפילו דיי מהר..ו..זהו.. נראלי שזה נגמר.
אני פשוט אשכח שזה קרה (:
היום פארקLIVE 
באלי כבר ^^
33>, ליאור. ששום דבר לא מצליח להרוס לה ת'מצברוח (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
- Famous -