יש אנשים שחיים רק בזכות העובדה שזה לא חוקי להרוג אותם.

כמה פעמים עוד אפשר לעשות כותרת כזו?

נמאס לי מהכל. מאס לי מעצמי.

אתם לא חושבים שאני באמת חייבת לכם משהו נכון?!

ואם כן, אז בואו אני יספר לכם משהו.ותתפלאו!

 מותר לי לצאת בלי להזמין אתכם!

כי עד כמה שידוע לי, אנלא חייבת לכם כלום!

דיי כבר לריב ולעשות סיפור מכל "לא הזמינו אותי"

את כל אחד מאיתנו לא תמיד מזמינים.

ידעתם אתזה?!

תפסיקו לריב עלזה.

תפסיקו לעתעצבן על זה,

שכל אחד מאיתנו לא תמיד רצוי!

כי מלעשות? לא כולם סובלים את כולם.

ואני יודעת שהפוסט הזה מגעיל.

ואני כבר רואה את התגובות מתקרבות.

"הנה עוד אחת שתופסת מעצמה"

"מי את חושבת שאת?"

"את פשוט מגעילה!"

וכלמיני כאלה..

תחזכו מעצמכם את המאמץ. באמת.

דיי. פשוט דיי.

לא חשבתי שאי פעם אני אגיע למצב של לעשות פוסט על נאצות.

זה לא מפריע לי. זה פוגע לפעמים, אבל אני עוברת עלזה בשתיקה.

נאצות היו ויהיו תמיד. ולא אני זאת שתעצור אותם.

נשבר מכם כבר! כמה אתם יכולים לזיין ת'שכל,

על כמה שאני מכוערת, טיפשה, מיותרת, שמנה, וכ'ו.

כמה אתם יכולים להציק על כמה שהפוסטים שלי מטומטמים.

אתם לא רוצים? אל תיכנסו! אני לא מכריחה אותכם.

אני לא כובלת אתכם באזיקים כדי שתיכנסו.

אתם יודעים מה הכי גרוע? שאתם בכל מקום.

לאן שאני לא אכנס, יהיה שם את האחד שיש לו משהו להגיד.

שיש לו את הצורך להרוס ככה סתם לבנאדם את היום.

דיי כבר. נמאסתם. בחיי.

לכו תעשו דברים יותר מעניינים עם החיים העלובים שלכם.

לכו תמצאו עולם לחיות בו. דיי להעליב, לקלל, לפגוע.

אתם בסה"כ עושים צחוק מעצמכם.

לפעמים נדמה לי שאני בכל יום מתעוררת לעולם אחר.

אנשים אחרים. התנהגות אחרת. רגשות אחרות.

בכל יום אני מגלה עוד ועוד דברים על אנשים.

דברים שלא ידעתי. והייתי מעדיפה לא לדעת.

לפעמים עדיף לשתוק ולהמשיך בדרך שלך..

לפעמים יש דברים שעדיף לא לדעת אותם.

לאחשוב. המילים לא זורמות לי דווקא עכשיו.

הלוואי שהכל יחזור להיות כמו פעם.

מקווה לטוב.