יש אנשים שחיים רק בזכות העובדה שזה לא חוקי להרוג אותם.

בין המוות לחיים, בין כדאי או לא כדאי,

אמשיך להתנדנד - עד שתחזרי אליי.

 על כורסת עור בשמיים, שם האלוהים יושב.

הוא מביט בשעשוע, ומשחק לי עם הלב.

 מביט בך בשתיקה ולא אומר דבר,

 והגורל מזכיר לי שוב שאי אפשר.

 הדברים שאת אמרת לא ישנו את המצב,

 הרגשות שלי אלייך רק מייסרים אותי עכשיו.

 ממה את מפחדת? את כבר יודעת שזה שם.

 ההכחשה רק משבשת את דרכו של העולם.

על כורסת עור בשמיים שם האלוהים יושב,

 הוא מביט בשעשוע ומשחק לי עם הלב.

 מביט בך בשתיקה ולא אומר דבר,

 והגורל מזכיר לי שוב שאי אפשר.

 הדברים שאת אמרת לא ישנו את המצב,

 הרגשות שלי אלייך רק מייסרים אותי עכשיו.

 יושב לי מול חלון פתוח - גם הגשם לא שכח.

 הוא מזכיר שכל מה שיש לי זה כלום - אם אין לי אותך..!

אופק...

תודה שאתה סובל אותי למרות כל הקיטורים שלי,

ולמרות ש-24 שעות בייממה אני מאכילה אותך בסיפורים המשעממים שלי XDD

ותודה על זה שאתה תמיד מוצא את המילים הכי נכונות להגיד (:

"אל תחכי, אל תתני לחיים לעבור בשחור לבן. אני אוסיף לך צבעים. אני בא להציל אותך"

כמו נסיכה אבודה שרק חולמת על הנסיך שיאהב אותה בדיוק כמו שהיא.

שיאהב אותה בדיוק באותה המידה שהיא אוהבת אותו.

שיאהב אותה ורק אותה. וייתן לה את כל כולו.

הנסיך שלי? כנראה לא הנסיך היחיד בעולם. הלוואי ויכל להבין את גודל האהבה שלי אליו.

אבל לא.. הוא לא מבין את גודל האהבה הזאת, ולא אוהב אותי באותה המידה,

ו... הרכבת נוסעת, בסופו של דבר.

"את הירח לא אקטוף בשבילך, ולא אוריד את הכוכב למענך,

בגללך לא אצא מדעתי. אוהב אותך, אבל מציאותי".

שוברת שתיקה / סיוון.

הייתי רוצה שלא לחשוב עליך, כי יותר טוב לי בלעדייך.
הלוואי ויכולתי למחוק כל זיכרון שגרם לי לבכות עלייך.
השארת כאב, נכנסת אל חיי וגנבת את הלב.

איזו טיפשה אני שנתתי לך לעשות את זה לי.

למה כל כך קשה לוותר? מה שהתחיל כבר לא ייגמר.
למה כל כך קשה לי לשכוח, אי אפשר לצאת מזה, אי אפשר לברוח.
למה כל כך קשה לוותר? מה שהתחיל כבר לא ייגמר.
עכשיו אני כאן, שוברת שתיקה, היום זו אני שעוזבת אותך.

היה לי קשה, היום אני מתגברת ויותר אני לא חושבת,
על אף זיכרון שעברנו ביחד מהיום הראשון.

וזה מה שעושה לי טוב, כי אותך יותר קל לי לא לאהוב.
זרקת הכל לחינם והרסת כל מה שנחשב למושלם.

למה כל כך קשה לוותר? מה שהתחיל כבר לא ייגמר.

למה כל כך קשה לי לשכוח, אי אפשר לצאת מזה, אי אפשר לברוח.

למה כל כך קשה לוותר? מה שהתחיל כבר לא ייגמר.

עכשיו אני כאן, שוברת שתיקה, היום זו אני שעוזבת אותך.

רציתי שתדע שלא השארת ברירה , והיום זו היום שאני שוכחת אותך.
ולמרות כל מה שעברנו, חייבת אותך לעזוב, כי הרסת הכל וגרמת לי לא לאהוב.

- - - - - -

התחלה טובה, אפילו טובה מאוד.

חשבתי שזה יהרוס לי את המצברוח. שאני ארגיש פתאום לבד.

אבל לא, לא ממש. הכל בסדר.

אני מקווה שזה ימשיך ככה ושאני לא אצטרך לעבור אתזה שוב.

- - - - - -

יום הולדת לאבא המניאק שלי (=

סתם. לאבא המדהים שלי.

מזל - טוב 3>.