יש אנשים שחיים רק בזכות העובדה שזה לא חוקי להרוג אותם.

סיבה למסיבה! מתחילים שנת לימודים חדשה (:
אני כלכך שמחה ומתרגשת! כמה חיכיתי לרגע הזה שמרגישים את סוף החופש...

סתם. נראלכם? אינלי כח לחזור לשגרה המזדרגגת הזאת.

למרות שזו צריכה להיות שנה דיי נחמדת.. בכלזאת,

שנה אחרונה ביסודי, לומדים רק שליש ממנה, השליש השני עמוס בחזרות לראסל, 

ווינטר, ואנאערף, והשליש השלישי מפוצץ בשיעורים חופשיים.. לא צריך יותר מדיי כוח ^^

אוווף. עד שהתרגלתי לחופש. לא באאלי שיעורי הסטוריה עם המנהלת הרוסיה הזאת!

וצריך לחכות 11 חודשים נוספים עד לחופש הגדול הבא.. איזה דיכאון S:

[למרות שזה לא ממש ככה כי יש מלא חודשים בין לבין..]

-   -

לא סוגרת את הבלוג בסוף. השתגעתי?
אני מכורה אל הבלוג הזה. אנלא חיה בלעדיו. *היסחפות קלה*

בכלמקרה. הבלוג הזה מחזיק אותי. אני צריכה אותו.

מחר רשמית היום האחרון לחופש.

ואני הולכת לים עם היפות שלי 3> שבלעדיהן החופש הזה היה סתם קקה.

love ya!

זאת אמורה להיות תקופה דיי טובה בחיים שלי, אבל אני לא ממש מרגישה אותה.

דווקא עכשיו, כשכבר סוף החופש, מתחילים לקרות לי כל הדברים הטובים.

ודווקא עכשיו, כשכבר עוד מעט מתחילה שנת הלימודים החדשה, אני מרגישה רע.

אני מוצאת את עצמי לבד בחדר, שקועה במחשבות ככ' פסימיות.

אני לא רוצה להתחיל את השנה במצברוח רע |:  אני מקווה שזה יעבור מהר.

אני צריכה משהו חדש ודחוף! החיים שלי כבר נראים ככ' צפויים.

הכל קבוע. הכל מובן מאליו. אני צריכה משהו מרענן..

ו... יש משהו D:

"האהבה הישנה, זאת שברחה לי,מונחת שם ואף אחד כבר לא נוגע.
מזמן לפני כל הסרטים הפורנוגרפיים היה עוד משהו פשוט להתגעגע..
הכינורות המתוקים לא מנגנים לי. לא אשקר לך שאצלי הכל בסדר.
אין שום פטנטים, העולם נהיה כבר גימיק! אז בואי ונחזור לאינטימיות בחדר.

בשלט רחוק, מביט רחוק, את שוב לובשת לך שמלת כלה,אני תקוע בחליפת חיינו.
בשלט רחוק מביט רחוק, לא אני לא אניח לך, עד שהאהבה תחזור אלינו.

את יודעת לא הייתי שר לך סתם כך. הנביאים כבר מתו, ואין מי שינבא לי..
חלליות עפות למעלה ולמטה. פתאום זה שיר געגועים כמו שנדמה לי."

לא כלכך מתגעגעת, האמת. אני גם לא בטוחה שזה יחזור לי.

חשבתי שכשעוד מעט, כשאני אתחיל לראות אותך שוב כל יום, אתה תהיה חסר לי.

כמו אז. ידעתי שאתה שם, אבל לא שם בשבילי. זה ככ' הציק לי.

עכשיו אני כבר לא בטוחה בזה. המרחק ממך דווקא משפיע על המצב לטובה.

כל הריבים בזמן האחרון רק עזרו לי להבין במי באמת התאהבתי,

ובין היתר גם עזרו לי לשכוח ממך...

וכל אלה שלא האמינו לי שזה באמת ככה. גם לי עדיין קשה להאמין לעצמי ^^

אזז.. עכשיו זה סופי. נוו מור אתה. זה לטובה, אני חושבת.

עם הזמן העדכונים שלי הופכים טיפשיים. ואני כבר לא מעדכנת הרבה כמו פעם..

אני צריכה לפתוח בלוג אנונימי. כבר אינלי אומץ לכתוב כאן יותר מדיי דברים,

ודווקא יש לי מה לכתוב. נראה.. ^^

יום חמישי אילת (: ואני מקווה שבלי יותר מדיי עין הרע מהצד, באמת יהיה לי כיף.

אני מאבדת את עצמי. את מי שהייתי.

אני לא רוצה להיות אחרת! אני לא רוצה שינוי בעצמי! לא עד כדי כך!

השינוי הזה קיצוני ככ' עד שאפילו אני הצלחתי לראות את זה על עצמי.

אני רוצה אותי בחזרה. את ליאור הקודמת. את ליאור הישנה. את זו שאתם מכירים.

אני רוצה לחזור להתנהג כמו עצמי, להתלבש כמו עצמי, להרגיש כמו עצמי.

אני מרגישה כמו חיקוי. חיקוי לא מוצלח במיוחד. בעע.

~~~

הרבה מזלטובים בשבוע אחד (: שבוע שאפילו עוד לא נגמר.

החופש הזה טוב כמו שבחיים לא דמיינתי שיהיה!

טפוטפוטפו.

~~~