יום כיפור, משעמם למדי.

הגעתי לכאן שוב, במקרה.

מדהים.

נוסטלגיה. ללא ספק.

מזכיר נשכחות.

אני מעדכן בכדי שהבלוג לא יימחק.

עברה בדיוק שנה מאז פתיחת הבלוג הזה.

זהו היה בלוגי הראשון, "בלוג הבכורה". בו כתבתי את הקטע הראשון שלי בכלל. העניין הזה היה חדש בעבורי ונטשתי אותו כעבור זמן מה, מחוסר עניין ואיפוק. וכיום, הריני בעל בלוג בן כחצי שנה (אחר ונוסף, שמתעדכן ברציפות ובתמידיות). התמכרתי לעניין הזה של ישרא-בלוג.

הגעתי לכאן במקריות רבה ומוחלטת וזה כיף לקרוא מה שעבר עליי לפני כשנה, בתחילת כיתה ט'. זה בהחלט כיף.

סגנון הכתיבה שלי השתנה במעט מאז. וחוץ מזה, החלטתי להשאיר את הבלוג הזה כמות שהוא ולא לשנותו. זה מבחינתי פיסה מן העבר שיש לשמרה.

חוץ מזה, ברשימת ה-"To Do" ביצעתי כמעט את הכל, מלבד לקרוא את הספר "צופן דה וינצ'י". וזה כל כך כיף לדעת שאכן ביצעתי את המטלות הרשומות שם. ושבכלל, הבלוג הזה עדיין קיים. כשריד.

בלוג הביקורת הנוסטלגי.