"יש תמיד שמץ של טירוף בכל אהבה, אך יש תמיד שמץ של תבונה בכל טירוף "

ווואווו כמה שהתגעגעתי.

המחשב לא היה תקין זמן מה

וגם לא הייתי הרבה בבית.

אני בצבא עוד מעט חמישה חודשים.

אני תצפיתנית במודש.

אממ.. אני עדיין לא סגורה אם אני רוצה להישאר בתפקיד...

כי מצד אחד הוא קשה ושוחק ממש

מצד שני ... הבנות מדהימות.. וגם הבנים...

וכולם איכות שם.. וזה מרגיש צבא אמיתי

כי אתה מכיר אנשים כל כך לעומק

וחי צורת חיים אחרת לגמרי

ויש את ההווי הזה ששמור רק לאלה שנשארים בבסיס יומם וליל.

ומעל הכל... יוצא לך לעשות משהו חשוב ממש... ולתרום באמת..

אז אני מקווה שאני אחליט לפני שאני אשתחרר.

יוהד הולך בקרוב... ואני ממש מצפה לרגע הזה.

נשארתי בקשר עם ההכי קרובים.. זה היה ברור...

והכי חסר לי בצפר בעולם...

ממש התגעגעתי לכאן..

=)

תכלס תכלס.. אני ממש בסדר.

גם כי זאת אני..

וגם כי כל עוד נושמים- יש תקווה.