יומנה של חתולה

אין לי זכרון.

לא שיש לי זכרון גרוע.

אין לי זכרון כלל.

טוב. ברור שאני זוכרת דבר או שניים.

אני זוכרת את שמי.

אני זוכרת את שמות בני משפחתי ושמות הכלבים ולעיתים קרובות אני מבלבלת ביניהם.

אני זוכרת שבימי שני בתשע מתקיימות החזרות ללהקת המחול ושהילד הולך לחוגים בימי ראשון ורביעי.

אני זוכרת לקנות חלב ולתלות כביסה.

אבל זה הכל בערך.

אני לא יכולה לשיר עם הרדיו בקולי קולות את כל המילים של השיר. אף שיר.

אני לא יכולה לצטט מספרים שאהבתי או סרטים שבכיתי בהם.

אני לא יכולה לדקלם את שירת הים או קינת דוד.

אני לא יכולה לספר לכם מי זכה במונדיאל  74 ומה היו מספרי החולצות של השחקנים.

אני לא זוכרת כלום ואף אחד מהבית ספר או התיכון או הצבא.

אפשר לספר לי אותה בדיחה כל יום מחדש. ואני אצחק.

הראש שלי ריק לחלוטין מזכרונות. חלול.

הידעתם שראש חלול נורא כבד?