יומנה של חתולה

הייתי בטוחה שהפעם השתיקה שלי סופית אבל ביקור פתע שינה הכל:

הדבר הראשון שבולט כשמסתכלים בתמונה הזאת היא ההבנה שהעוזרת מתרשלת בתפקידה אך אם תעמיקו לבהות תגלו גם חתול. ותרנגול. או שמא תרנגולת? תסתכלו שוב:

כן, כנראה תרנגולת, לפחות לפי המחסור בכרבולת. מאיפה הגיעה זו? באמת שאין לי מושג. זה זמן מה שאני מניחה בגינתי הפרטית מים ואוכל לחתולי הסביבה. בעצם התכוונתי להפניק את  סימבה, החתול שתום העין שהשכנים השאירו מאחור כשעברו דירה אבל כמה חתולים שמנים באופן שלא יאמן מתעלקים עלי גם כן. לא נורא. היום, זמן קצר אחרי שמילאתי את הקערה הצצתי החוצה לראות מי מתארח וגיליתי להפתעתי תרנגולת לבנה שמנה מחכה בסבלנות שהחתול יסיים.

זה שימח אותי המון. כבר יצא לי לראות יונים לוגמות מהמים אבל תרנגולת? טרם. מה שהפתיע אותי הכי זו האדישות של החתול. אפשר היה לצפות שיעדיף פולקע על הגועל הזה שהם אוכלים אבל לא.

אח"כ דפקו בדלת שני ילדים קטנים ומתוקים. הם ראו את התרנגול מועד לגינתי מתוך הגינה הציבורית הסמוכה ובאו לנסות להשיבו לבעליו. התפתח מרדף משעשע שאת סופו איני יודעת. הלכתי לישון.

דווקא כמעט כתבתי בשבוע שעבר. הרעיון היה להעלות פוסט של לפני ואחרי. הנה הלפני:

בסיר הימני יש ג'חנון ובשמאלי חמין. שמאלנצ'יק הכין. הרעיון היה לצלם גם את הקערות המלאות כל טוב מוגשות לשולחן אבל עד שניזכרתי לצלם כבר לא היה מה.

חוץ מזה גם אני מככבת לאחרונה. לפני כמה שבועות גיליתי את תמונתי המזיעה מתנוססת במרכז עלון פרסום של הקאנטרי שאליו אנו מנויים והרגע ראיתי את עצמי מרקדת באתר העירוני המקוון. אולי זה לא מאוחר לקריירה שניה. מישהו מכיר סוכן טוב?