יומנה של חתולה

אני חושבת שאני צריכה להתנתק מעט מהמחשב ולהתעדכן בנעשה בעולם.

הנה, סוף סוף הגעתי לעיתוני השבוע שעבר ומרפרוף מהיר התבררו לי מספר תגליות מרעישות, שכל אחת בנפרד יכולה לשנות את חיי.

למשל 1:

"מתעמלים עם מוזיקה? חיזקתם גם את המוח".

מענין עם הפסיכולוג הנכבד שפירסם את המחקר הזה היה חושב כך לו היה מתאמן בחדר הכושר המעפן שבו אני מתעמלת. אחרי שעה וחצי של דיסקו המילה האחרונה שנות ה-שמונים בלופ אין סופי גם המוח שלו היה הופך לעיסה בלתי מזוהה.

למשל 2:

"בלונדיניות נוטות להגיע תמיד לאורגזמה מעט יותר מאחרות (ציטוט מדוייק, הניסוח העילג אינו שלי) אבל הן גם נוטות קצת יותר לזייף".

טוב. על זה אין לי מה להוסיף. הדברים מדברים בשם עצמם.

למשל 3:

"ג'ינג'יות סובלות יותר, הצופן הגנטי שלהם רגיש יותר".

יופי. נהדר. וזה לא שלא יכולתי להיות בלונדינית. יכולתי. אבל העדפתי להיות ג'ינג'ית. ובשביל מה? בשביל לסבול?

המטען הפולני שלי לא מספיק?

למשל 4:

"פנינה רוזנבלום בת 50".

בהתחשב בדוגמה שלוש, פלא שהיא מצחקקת כל הזמן?

למשל 5:

"מי שלא ישן - משמין".

ועל זה יש לי להגיד רק דבר אחד. לילה טוב.