יומנה של חתולה

כבר הפנמתי שאין לי שותפים רבים לתאוות הריאליטי אבל אני לא יכולה להתאפק. אני חייבת לשתף אתכם בתובנות שלי.

התוכנית הזאת? משפחה בהשאלה? (trading spouse)? זה פשוט מדהים. באמת. הדרך שבה אנשים עוורים לחלוטין לגבי עצמם ומשפחתם ואל תבלבלו אותם עם המציאות.

הפרק האחרון שראיתי המשיך עם שתי המשפחות, אחת מטקסס ואחת מניו-יורק. זו שבטקסס חסרת אמצעים. אב המשפחה הינו יצור ילדותי שלא עובד וצריך עזרה בלבוש וסרוק. כמו שהגדירה זאת האם החלופית "חוץ מלנגב את התחת לבד הוא צריך שיעשו בשבילו הכל". הם גרים עם אמא שלה (המקסימה), כולם עוזרים בבית (חוץ מהאבא שלא מזיז ביצה וטוב שכך כי כשהוא כבר עושה משהוא אז הוא מזיק יותר משמועיל),מסתפקים במה שיש להם ומאושרים עד הגג.

המשפחה השניה עשירה מאד. האבא עובד מאד קשה והוא המלך בבית. לא זזים בלי פקודה ממנו. האמא ממש מתפקדת על תקן משרתת. אסור לה להתווכח, אסור לה להעיר או להגיד כלום או להמרות את פיו. בוקר בוקר היא מקבלת רשימת מטלות שיש לעשות היום (כמו שכבר ציינתי, כביסה אדומה מכבסים לחוד). הילדים לא נדרשים לעשות כלום. ממש נסיכים. הבן הבכור, בעל נטיות נשיות מובהקות (חובב מחזות זמר, שונא ספורט) הוא הכבשה השחורה בבית בניגוד לאחיו הצעיר המצטיין בספורט לגאוות אביו. הם רבים כל הזמן. הנער חי בתחושה קשה שאביו שונא אותו

(ואני לא בטוחה שזה לא נכון. אין ספק שהוא מתבייש בו כי הוא לא הולך בתלם שהוא מתווה). הוא משתוקק לתשומת לב ומשיג אותה ע"י פרובוקציות חוזרות ונשנות, הצקות ומכות לאחיו ואחותו. באופן כללי, הוא דרמה קווין לא קטן אבל בתוכו הוא באמת ילד מקסים ורגיש שמחפש את הקבלה של אביו. אמא שלו דווקא מבינה אותו ותומכת בו ככל יכולתה אבל גם היא לא מנסה להתמודד אם האבא או להשפיע עליו כי הוא הבוס, המלך, the king of the castle.

ברור ששתי הנשים לא יכולות לסבול את הבעלים החלופיים שלהם. זו לא יכולה לסבול את הפסיביות והילדותיות של זה כי היא רגילה שבעלה שולט בענינים ואילו השניה לא יכולה לסבול את השתלטנות של השני וההתאכזרות שלו לבנו.

לאחר שבוע הן חוזרות אשה אשה לביתה לא לפני שהן נפגשות קודם לשיחה ולהחלפת מכתבים. כל אחת כותבת מכתב למשפחה שאירחה אותה עם התרשמותה והמלצותיה וכן הוראותיה איך עליהם להוציא את חמישים אלף הדולר שהם מקבלים מההפקה תמורת הניסוי הזה.

מה שהכי מענין הוא איך כל משפחה רואה את חייה ואת חיי המשפחה השניה. עוד לא קרה שמישהו העדיף את המשפחה החלופית על המשפחה שלו. כולם חוזרים הביתה בהרגשת הקלה עצומה. כנראה שכל אחד רגיל למה שיש לו ומתקשה לקבל חיים אחרים.

מה שהיה מענין בשתי המשפחות הללו הוא שהמשפחה העשירה חשה כאילו היא ברת מזל. כאילו חייה הרבה יותר טובים כיון שהם שאפתניים והשגיים. אם המשפחה אומרת שם "המשפחה ההיא לא תצא כ"כ טוב בטלויזיה". היא לא מבינה שזה בדיוק ההפך. היא לא יכולה לראות את האהבה, הפשטות והקבלה שקיימת במשפחה השניה. או כמו שהאם השניה אומרת "הם כ"כ השגיים, כסף בשבילם זה הכל. הם לא רואים את הדברים החשובים באמת. שמשפחה צריכה לתמוך בחבריה, לקבל אותם כמו שהם ולאהוב אותם בלי תנאים".