יומנה של חתולה

לא תמיד התענגתי על מצעים כאלה.  הייתי צריכה לעבור חורפים רבים (רבים, מה זה חשוב כמה) ושתי השבתות גב לפני שגיליתי את האור.

באחד הבקרים לפני כמה שבועות סחבתי את גופי השבור לאשה שעושה לי נעימים בגב וכשחזרתי הביתה ועמדתי לשוב ולהכנס למיטה ראיתי כותונת לילה חדשה מונחת עליה ועל הכותונת מעפעפים בביישנות ורדים יפיי כותרת. לקח לי לפחות חצי דקה של בהייה בפה פתוח לשים לב שהמיטה מוצעת במצעים חדשים.

מ ס ת ב ר, שבשעה שאני נסעתי לתל-אביב עשה שמאלנצ'יק את הדרך ההפוכה וניצל את העדרי כדי להפתיע אותי.  ועוד הסתבר שהמצעים ממתינים לי מאז וולנטיינ'ס, כמה ימים קודם לכן. הוא התכוון לפרוס אותם על המיטה בעת שאני נמצאת בחזרה בלהקת המחול אך משבר הגב שלי שיבש לו את התוכניות.

ואת זה ניסיתי לספר לכם כבר זמן מה ולא ידעתי איך, ולא ידעתי אם כדאי, וכבר נראה לי שנמאס לכם מכל המוצ'י פוצ'י הזה והסיפורים הללו במקרה הטוב מעצבנים ובמקרה הפחות טוב מתקבלים בחוסר אמון. 

אבל לא התאפקתי.

ועוד משהו שעורר בי סנטימנטליות:  אתמול נפלתי בטעות על המחזמר "ישו כוכב עליון" באחד מערוצי הסרטים של יס. ואיך שאני בכיתי. אוח אוח איך שבכיתי.

קודם כל, זוהי אופרת רוק נהדרת. מוסיקה וביצוע משו משו. וישו, הוא באמת סופר-סטאר. אני בטוחה שלו חייתי בתקופתו הייתי מזדנבת אחריו. אבל בלי כל קשר ל-  J.C המחזמר הזה זרק אותי בזמן בבום קולני. המחזמר הזה בצוותא עם "שיער" הם הם הנעורים שלי.

אז ישבתי מול המרקע, מזמרת בקולי קולות בין משיכת אף אחת לשנייה ואח"כ הלכתי לרקוד ולא כאב לי הגב

ואז חגגנו יומולדת לכמה מהחברה בלהקה ושתיתי שתי כוסות יין והייתי מאושרת עד הגג.

ומחר אני הולכת לחפש תחפושת לפורים.