יומנה של חתולה

אני לא מרבה לקרוא עיתונים וודאי שלא מכתבים למערכת אך לפעמים אני נאלצת לאכול ולפעמים אני נאלצת להוציא את מה שאכלתי (מגעילה) וכך יצא שדפדפתי בעיתון ועיניי נפלו על מכתב למערכת שכותרתו "למה אני אעודד את צרפת" ומיד קפצו לי כל הפיוזים שכן ידוע לכל בר דעת שהצרפתים אנטישמים משוקצים וגם לא מריחים כ"כ טוב וממש מדגדג לי באצבעות להתגנב מתחת למגדל אייפל שלהם ולמשוך בורג אחד קטן שיקרוס ארצה כמגדל קלפים ואת בארטז הנבלה שיחטוף פרקינסון אמן הייתי רותמת לכרכרה ומושיבה בתוכה את שחקני נבחרת ישראל לדורותיהם עטר מלך ה parc du france  בראשם וגם את המאמן ואת המעסה ואת יו"ר ההתאחדות הנוכחי וקודמו הייתי מעלה לכרכרה וכל הרקדניות של גברי יחוללו סביב הכרכרה ויחרצו לבארטז לשון והמון רב ישליך עליו קרואסונים עבשים וגבינות מסריחות שכן בניגוד לאירים, LADS חביבים לכל הדיעות והצבע הירוק בכלל הולם אותי מאד ומדגיש את עיניי, הצרפתים הם חרא של עם אז אין להתפלא שהכותרת הנ"ל הקפיצה אותי ממקומי (צורת דיבור שכזאת כי בכל זאת, לא הייתי במצב לקפוץ ממקומי אם אתם מבינים למה אני מתכוונת [את באמת וולגרית ובלתי נסבלת, מגעילה]) ומייד מיהרתי לבדוק מי זה המיזנטרופ היהודי חסר חוש השדרה הזה שקורא תגר על העם כולו ואינו חושש שנבוא בלילה ונעשה לו שמיכה. וכך קראתי:

"עד הדקה ה-75 במשחק בין ישראל לאירלנד עודדתי את הנבחרת האירית. בדקה ה-75 שיניתי כיוון והתחלתי לעודד את סואן. למה לי לעודד את נבחרת ישראל, אם המדינה אינה מעודדת אותי ולא נותנת לי סיבות לעודד את נבחרתה? לבן שלי ולבן של סואן יש פחות תקציב לחינוך מאשר לילדי היהודים. לבן שלי ולבן של סואן אין מקום לשחק, כי בסכנין אין אפילו פארק אחד. כשהם רוצים לשחק הם משחקים בכביש, או מחכים לחסד של כרמיאל או משגב שייתנו לילדים שלנו לשחק בפארקים שלהם.

ביום רביעי אני אעודד את צרפת, כי סואן לא ישחק".

ואז התביישתי.

מתי נלמד? מתי תקום פה הנהגה שתבין שמלבד הפגיעה הבלתי נסלחת בצדק ובמוסר אנחנו קודם כל יורים לעצמנו כדור ברגל?

אנחנו מובלים ע"י מגלגלי עיניים צדקניים שהדבר היחיד שמעניין אותם הוא האם השחקן ישיר או לא ישיר את התקווה ולמה המתמודדת הערבייה בתוכנית "דרוש מנהיג" לא מוכנה להצטלם עם הדגל הכחול לבן מגן דוד ואני שואלת למה שתצטלם? למה שישיר "כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומייה"?  מה בדיוק אומרות לו המילים הללו חוץ מדיכוי ואפליה? כולם מחבקים אותם כשהם מבקיעים גול או זוכים בתחרות יופי ארצית אבל למי איכפת שהביוב זורם ברחובות הערים הערביות ואחוזי האבטלה בכפרים גבוהים לפחות פי 3 מאשר במגזר היהודי? אנחנו צריכים להבין ששוויון למיעוטים הוא הכרחי למען העתיד שלנו ואם אנחנו רוצים ליצור הזדהות עלינו להתאים את סמלי המדינה שלנו כך שידברו לכל אזרחיה.

אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי. אני אעודד את נבחרת ישראל הלילה ואתפלל שיהיה פה שמח גם מחר.