יומנה של חתולה

אחת לכמה זמן יש לי תקופה כזאת, של השתבללות.

זה מגיע בלי שארגיש ופתאום אני תקועה בתוך הקונכיה ואין לי מושג איפה היציאה.

כנראה שמיצמצתי כשהדיילות נתנו את הספיץ' שלהם עם הפנטומימה ונפנופי הידיים.

או שאולי הדרך כלל אינה מסומנת ועלי למצוא אותה בעצמי?

בהתחלה חשבתי שזה בגלל הילדים.

אתם יודעים: חופש, המולה, רעש, בלאגן. אני לא יכולה "לעבוד" ככה. אני צריכה את הפרטיות שלי והשקט שלי וההתייחדות שלי עם המחשב. אני לא מתפקדת כשההונים רצים סביבי בצריחות מקפיאות דם.

אבל החופש בא וגם הלך ואני עדיין מכורבלת בעובריות עקשנית.

זה מרגיש כאילו ללמוד שוב ללכת.