קראתי היום במדור "טיפים לחיים קלים" במוסף זמנים מודרניים של ידיעות אחרונות את ה"טיפ" הבא:
"פרחים מפלסטיק שנראים בלויים אפשר לשטוף במעט מים וחומץ, המשיבים את רעננותם"
כאילו, מה עוד אפשר להגיד על זה? לא די שאנשים מגדלים פרחים מפלסטיק הם עוד עושים להם החייאה?
היה שם גם איזה סעיף שדיבר על עוגת ריבה אבל אותו בכלל לא הצלחתי להבין. כישוריי האפייה שלי עוד לא הגיעו לשם. כישורי האפיה שלי נתקעו בשלב שבא אחרי "חממי את התנור ל 160 מעלות". את השלב הזה אני דווקא עושה מצויין. באמת. כלומר 180 מעלות זה עלול כבר להיות קצת בעייתי כי התנור שלי קופץ כל 30 מעלות אבל ב- 160 מעלות (וגם, אם יורשה לי להתרברב מעט, ב- 190 מעלות) אין לי מתחרים.
אני מסתדרת גם לא רע עם השלב הבא שמדבר על "שמני תבנית אפייה" אלא אם כן הם מערימים קשיים פתאום ומבקשים גם לרפד אותה קודם בנייר אפייה ואז לשמן גם אותו. אבל אחר-כך מגיעות פתאום כל מיני הוראות סותרות שמדברות על לקצוץ, לטחון, להוסיף, להחליף, לשבור, להפריד, לאדות, להמיס, לעטוף, לאסוף, לערבל, להקציף, לקפל (מה זה לקפל לכל הרוחות ואיך זה קשור לאפייה?), לגרד ולגרבץ וזה עוד לפני שאני נתקעת עם ארבעה חלמונים מיותרים (איך זה שכל מרשם לעוגה דורש 4 חלמונים ו 8 חלבונים? מאיפה אני אביא להם ביצה עם שני חלבונים?)
אבל אני שומרת על אופטימיות זהירה וממשיכה לגזור ולשמור כל מרשם לעוגה שעובר בסביבה שלי.
ולדעתי תוך זמן קצר יהיה להם שימוש.
כבר החלטתי.
ליומולדת הבא שלו שמאלנצ'יק הולך לקבל קורס אפייה.
* והיתה גם פניה מצחיקה לורדה (מה איזו ורדה? רזיאל-ז'קונט ורדה כמובן) ותשובה מצחיקה עוד יותר.
גברת אחת שואלת האם זה נורמלי שהיא ובעלה מקיימים יחסים רק פעם בשלושה שבועות והאם זה אומר שיש לו מישהי מהצד וורדה מנחמת אותה לאמור: לא בטוח שיש לו מישהי מהצד. אולי הוא סתם משועמם ממך ומעדיף לאונן מול פורנו באינטרנט. ואולי הוא הומו.
אכן, גם זה סוג של נחמה.