יומנה של חתולה

סוף כל סוף התקין אצלי בן השכנים תוכנה כזאת שבקלי קלות ניתן להקטין תמונות מה שאומר שהתיעוד של חיי בפניכם עומד להיות מפורט אף יותר. איך קרא לי פעם איש החתול? אקסהיביציוניסטית בהכחשה.

אני בכלל לא מבינה למה אני מסתתרת תחת כינוי. מה יש לי להסתיר? ממילא אני פורשת פה את חיי ללא כחל או סרק. שמאלנצ'יק כבר אמר לי לא פעם ולא פעמיים באנחה של מי שמקבל את גורלו בהכנעה שהוא מרגיש כמי שחי בתוכנית מציאות. הדיווח לאומה יוצא עוד לפני שאנחנו מדליקים את הסיגריה של אחרי. והוא לא מעשן בכלל.

את התשובה, או יותר נכון את הניסוח המוחץ סיפקה לי גורו דנה ספקטור. משפט שהיא כתבה, בהקשר אחר אמנם נראה לי מתאים גם לפה.

בכתבה שמתארת את חייה עם א' בעלה הטרי דנה כותבת: "לפעמים אני כל כך מדוכאת מלחיות עם מישהו שעֵד כל הזמן לאישיות הפטרייתית שלי. הוא מפריע לי לשכתב את עצמי כמשהו מוצלח הרבה יותר".

meanning התחפושת האוורירית הזאת שאני עוטה עלי גורמת לי להאמין שאתם מאמינים שאני בלונדינית תמירה חסרת גיל בעלת מידות גוף מושלמות, שנונה וטובת לב. מטופש? אולי אבל זה סוד המשיכה של הביצה הזאת, לא? זה כל הכיף.