אפשר היה לצפות שאחרי שהשכרנו, בעצם איזה השכרנו, נתנו חינם אין כסף את אדן החלון שלנו לזוג יונים פורה במיוחד, אחרי שנפרדנו מדורות של גוזלים מכוערים בשירה חנוקה של עוף גוזל, אפשר היה לחשוב שזה יקנה לנו איזה פרוטקציה קטנה, איזה טובת הנאה לא מוגזמת, איזה קשרים בענף התעופה. איפה, לא עוברת שניה מרגע ששמאלנצ'יק מסיים לרחוץ את מכוניתו והיא כולה רחוצה ומתנצנצת באור יקרות ועד שהיא מתכסה ביסודיות יקית ממש בחרא של ציפורים. נשבעת לכם, הם מסתלבטות עליו הציפורים, עוקבות אחריו, ממתינות בדריכות לרגע הנכון וטראח, הפגזה.
והדגים? נבלות. פשוט נבלות. שנים שדואגים להם, מאכילים אותם במיטב המעדנים, משקיעים באביזרים ותאורה וצמחי נוי. אז לא היה להם חמצן כמה ימים, אז מה? זו סיבה להתפגר? ומילא להתפגר, ללכלך ככה את האקווריום?
עכשיו נשארו רק ארבעה דגים והמנקֶה (המנקה אעלק, אני במקומו לא הייתי מתהדרת בשם כ"כ יומרני).
אני חושבת שאנחנו נחכה בסבלנות עד שימותו כולם מזקנה (או מהפסקת חשמל, מה שיבוא קודם) ונעבור לחיית מחמד חדשה. דגי פלסטיק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: