את משחקיה של נבחרת ישראל בכדורגל אנו רואים יחד עם כמה חברים טובים על פיצוחים ובקבוק וויסקי (אירלנד), פיצוחים וממולאים (צרפת) ופיצוחים ופלטת גבינות ונקניקים ממיטב התוצרת הטיב טעמית (עוד פעם אירלנד).
למה אני מספרת לכם את זה? כי אחרי המשחק האחרון נשארו המון גבינות והם הלכו והסריחו והוריקו במקרר.
לא משהו שהפחיד את השף הפרטי שלי.
אתמול הוא חזר מהעבודה נושא תחת ידיו המסוקסות ככר לחם לבן של פועלים ובטרם הספקתי להגיד דודו אוואט כל הבית נמלא ריחות.
פונדו.
זוכרים את להיט שנות ה- 80 הזה?
באותה שעה היו אצלנו שני בחורים צעירים, מורה התופים של ג'וניור וטכנאי המחשב של המחשב.
להזמנתו של שמאלנצ'יק הם התקרבו לשולחן בחשש מה.
הייתם מאמינים שהם לא ידעו מה זה פונדו? אחד מהם אפילו חשד שזה חילבֵה ( אין לי מושג מה זה חילבה בכלל חוץ משזה קשור איכשהו לתפוצת תימן).
קרייסט, תיכף הם יגידו גם שהם לא מכירים את הבלינצ'עס של שושנה.
איפה הם גדלו אלה, בג'ונגל?
מכירים או לא, לא לקח להם יותר מדי זמן להפנים את הטכניקה: קוראים חת'כה מהלחם, טובלים בסיר המרכזי ומלווים הכל עם שרדונה צונן. עממי כזה. שיתופי.
ואם כבר מדברים על טכנאי המחשב - אתמול ישבנו ושוחחנו איזה שעה. על כל דבר וענין. הורים, ילדים, זוגיות. הבחור בן 24 וכבר כמעט שנתיים יש לו חברה שמבוגרת ממנו באיזה 4 שנים. ישב ושפך את ליבו. התיעץ (לא הצלחתי לשכנע אותו שבפגישה ראשונה כדאי מאד שהגבר ישלם. יש לו איזה קבעון פמיניסטי כזה שצריך להתחלק חצי חצי).
הרגשתי כמו דר. רות.
כשהוא פנה ללכת אחרי היעוץ והארוחה הוא לא ביקש תשלום. התלבטתי ביני וביני האם זה בגלל ששכח או שבשקלול של עבודתו (הגדרה מחודשת של המודם וההדפסות וכן, אני מצטערת, אין לי מושג איך עושים את זה לבד ומה שיותר חמור, גם אף אחד אחר בבית הזה לא יודע. ממש כשלון חינוכי) לעומת עבודתנו (כאמור יעוץ + ארוחה) הוא החליט שאנחנו סָדָדים ובהיותי מי שאני לא הצלחתי להתאפק ושאלתי אותו כמה מגיע לו למרות המבט המצמית ששמאלנצ'יק נתן בי.
אה, באמת שכחתי, חייך וגבה 50 ש"ח סמליים שהשאירו את כולנו מרוצים.
והיום לצהריים ג'וניור יאכל פסטה ברוטב ארבע גבינות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: